מהי עצמאות כלכלית וכמה צריך לחסוך בשביל להגיע אליה צעירים?

המטרה שלנו בפוסט זה היא להבין מה היא בכלל עצמאות כלכלית, וכמה צריך לחסוך \ להשקיע בשביל להגיע אליה. ההשקעה עצמה תעשה ע"י השקעה במדדים פאסיביים.
אני לא מתכוון לדבר בסיסמאות, אלא ממש לתת יעד מדוייק עד לרמת האגורה של כמה כסף צריך להיות לכם על מנת לפרוש מוקדם. אתם תראו שגם אתם יכולים.

עצמאות כלכלית

תלות מלאה בעבודה משמעותה שאם פוטרתם – נדפקתם. אין לכם איך להמשיך להתקיים ומכאן המצב הכלכלי שלכם רק יילך ויחמיר, המינוס יגדל, ההלוואות יערמו ואתם "שייכים" לבנק.
רק תחשבו על כל אותם אנשים שהיו תלויים 100% במפעל של חברת טבע שנסגר ואיתו פוטרו 220 איש, תלות מלאה בעבודה על מנת להתקיים היא מסוכנת.

מה היא עצמאות כלכלית?

עצמאות כלכלית מייצגת את המצב שבו ההכנסות שמקורן לא כתלות במשכורת החודשית מכסות את כל ההוצאות שלנו.
במילים אחרות, כאשר ההכנסות הפאסיביות, שייכנסו ללא תלות בכך שתקומו ותלכו לעבודה בבוקר, ייכסו את כל ההוצאות שלכם – הגעתם לעצמאות כלכלית.

דמיינו את זה, להיות בסיטואציה שאתם יכולים לבחור כמה לעבוד אם בכלל. האם לקום בבוקר לעבודה שבחרתם ליומיים בשבוע, סתם בשביל הכיף? אולי בכלל בחרתם שלא לעבוד בכלל? או אולי ללכת עם הילדים לים כי הודעתם למורה שלהם שהם "חולים היום"?
הבחירה בידינו!

איך משיגים עצמאות כלכלית בעולם של השקעות פאסיביות?

נשמע מעולה, נכון? אבל איך משיגים את זה?
בעולם של השקעות פאסיביות אנחנו מדברים על הגעה למצב של עצמאות כלכלית באמצעות תיק השקעות פאסיבי. הצעדים לכך לא מסובכים:

סה"כ לא נראה מורכב מדי (אחרי שקראתם על השקעות במדדים פאסיבים בלינק ששמתי). יש בכל זאת כמה דברים מודגשים ולא ברורים בתיאור למעלה:

1. כמה זה שווי תיק שמספיק לנו?
2. מה הוא אחוז המשיכה של התיק שיספיק לנו בשביל לכסות על ההוצאות?
3. בונוס ממני – אבל מה אם יש שנים ממש גרועות בשוק והתיק שלנו ממש קורס? איך מוודאים שזה שאנחנו מושכים כסף מהתיק זה לא יותר מדי ובעצם נגיע למצב שהתיק שלנו ייגמר לפני שנמות ואז בעצם נהיה תקועים בלי כסף?

אז אחרי שהבנו מהי עצמאות כלכלית, מענה על השאלות הללו יביא אותנו לחלק הבא של הפוסט – כמה צריך לחסוך בשביל להגיע לעצמאות כלכלית?

תיק ההשקעות הוא נזיל? מה עם הפנסיה?

בעולם של פרישה מוקדמת, אנו מדברים על לצאת לפרישה לפני הפנסיה.
הגיל המינימאלי למשיכת קצבת הפנסיה עומד נכון ל-2019 על 60 במס מוגבר, ו62 ו67 למס מופחת לנשים וגברים בהתאמה.
(למביני עניין, ההבדל במיסוי נובע מגיל הזכאות לפטור על הקצבה המזכה שלנו. למי שלא מבין עניין, עוד תבינו בהמשך 😃).

הנה משהו שיצא לי לשמוע לא מעט מחברים:
"אני לא בונה על הפנסיה שלי, לך תדע מה יהיה לי שם בעתיד".
גישה זו יכולה להיות בריאה שכן היא גורמת לנו לחסוך יותר לאורך השנים.
מצד שני, היא גם תגרום לנו לעבוד עוד שנים שיכולנו להיות כבר בעצמאות כלכלית.
אני אישית כן מחשיב את הפנסיה בחישובים שלי לקראת עצמאות כלכלית. מדובר על המון כסף לאורך כל השנים ששייך לי.
אני מניח שעוד יהיו "תספורות" על הכסף הזה שיחתכו חלק מהתיק. עדיין, הכסף שם יישאר שלי ויישאר שם הרבה כסף.
הכספים הללו מוגנים גם מפני קריסה של חברות הביטוח שכן הם רשומים על שמכם ולא על שם חברות הביטוח.

ובכל זאת, אמרנו שנפרוש מוקדם והפנסיה מגיעה רק בגיל מאוחר, איך זה מסתדר?
כבר נראה זאת, אבל הרעיון הוא להגיע לשווי נכסים נזילים שמספיק לנו למחיה.
אף אחד לא אמר שכולם חייבים להיות נזילים מיידית.
אפשר לבנות מצב שיש בתיק ההשקעות הנזיל שלי כספים שמספיקים לתקופה מסויימת, וכשנגיע לגיל הפנסיה המתאים נמשוך כספים גם משם.

אז בעצם אנחנו מסתכלים על כל הנכסים שלנו ביחד ונצטרך לבנות אסטרטגיית משיכת כספים כשנגיע לעצמאות הכלכלית שלנו.
אל תדאגו, גם על זה אכתוב פוסט בעתיד.

אז כמה צריך לחסוך?

כלל ה4%

אחד ממקורות המידע ששאבתי מהם את הידע בנושא היה הפוסט המצויין הזה של הסולידית.
מה אפשר לקחת משם בלי לקרוא הכל?

1. שווי תיק שיספיק לנו תלוי מאוד בכמה אנחנו מתכננים להוציא בכל חודש. ככל שיש לנו יותר הוצאות ככה התיק שלנו יצטרך להגיע לשווי גדול יותר לפני שנגיע לעצמאות כלכלית. הגיוני סה"כ.
   שימו לב שמדובר על ההוצאות העתידיות שלנו. כלומר, אם מתכננים לפרוש בגיל שהילדים כבר גדולים, יש הוצאות שונות מאשר לפרוש כשהם קטנים.
2. בפוסט מדובר על מחקר בשם "טריניטי".
   בקצרה, המחקר ניסה לענות על השאלה מהו האחוז השנתי שאפשר למשוך מהתיק שלנו (כאמור על מנת לכסות את ההוצאות עבורנו) כך שמבחינה היסטורית התיק יעמוד בטלטלות השוק ולא נגמור את כל הכסף לפני שיעברו 30 שנה (כלומר לחיות בעצמאות כלכלית במשך 30 שנה).
   משימה שאפתנית.

   בשורה התחתונה כך נולד כלל ה4%.
   אם אותו אחוז שדיברנו עליו יהיה 4% שנתי, התיק עתיד לעמוד בטלטלות השוק ולשרוד לנו במשך 30 שנה (ואף אולי לגדול עם הזמן ולא לרדת).
   חשוב להבין שכלל ה4% נעשה שם דבר בעולם הפרישה המוקדמת וכמעט כל חיפוש שתכתבו בגוגל על פרישה ותוסיפו "4%" יפנה למידע על הכלל הזה.

3. הנחת היסוד של המחקר הייתה שתיק ההשקעות שלנו מכיל 50% השקעה במניות ו50% השקעה באג"ח (לא סגורים מה זה אומר? קפצו לעמוד המושגים הבסיסיים ללמוד). כך כשנבנה את התיק שלנו ואסטרטגיית ההשקעה שלנו נצטרך לשמור על לפחות 50% השקעה במניות (שנחשבות לאפיק השקעה בעל סיכון גבוה יותר, אך גם עם תמורה גבוהה יותר).

אז מה שווי התיק שמספיק לנו?

עכשיו שאנחנו יודעים מהו האחוז השנתי שניתן למשוך מהתיק בצורה "בטוחה", אפשר במשוואה פשוטה לחשב את X – שווי התיק שיש להגיע אליו על מנת להגיע לעצמאות כלכלית.

אם הצלחתי לבלבל אתכם בואו נפרק את זה לגורמים עם דוגמא:

• אני מתכנן הוצאות חודשיות למשפחה של 10,000 ש"ח בחודש. כלומר, 120,000 ש"ח בשנה.
• מה שזה אומר הוא שאם אחוז המשיכה השנתי שלי מהתיק כאמור הוא 4%, אז אני צריך לקחת את ההוצאה השנתית ולחלק אותה ב4%.
• בדוגמא שלנו זה אומר שאנו צריכים להגיע לשווי תיק של 120,000/0.04 -> 3,000,000 ש"ח.

כמו שאמרנו יש פה קשר ישיר בין כמה אנחנו חיים בבזבזנות לבין מתי נגיע לשווי התיק הרצוי. בעצם, למתי נוכל לפרוש ולהחליט אם בא לנו לעבוד או לא.
תחסכו יותר כסף כל חודש ותבזבזו פחות, תגיעו ליעד שלכם מהר יותר.

האם ה4% נכון עבורי?

התשובה הקצרה היא – לא.
כלל ה4% הוא קו מנחה אבל לא מדויק עבור החוסך הישראלי שרוצה לפרוש מוקדם.
כמה נקודות שהוא אינו מתחשב בהן בצורה מספקת עבורי:

כל הנקודות הללו מוסברות בצורה מעולה ע"י בן פיליקס בסרטון המצויין שלו על כלל ה4%. ממליץ בחום!

על מנת להתגבר על הבעיות המוזכרות למעלה, ניתן היה להתייחס ל3.5% במקום 4%. כמו שראינו זה אכן מתאים יותר לחוסך מישראל ולא מארה"ב. אולם, כדי להתמודד עם שאר החסרונות שציינתי, קם לתחייה כלל ה3%.
תוכלו למצוא המון כתבות שמדברות על כלל ה3% כחלופה לכלל ה4%.
כמובן שככל שהאחוז קטן יותר, כך נצטרך לחסוך יותר כסף בשביל לפרוש מוקדם. השינוי הזה מרחיק אותנו מהחלום שלנו, אבל הוא אכן מציאותי יותר.

בואו נסתכל על היעדים שעזרתי לחברים להציב לעצמם בדרך לעצמאות כלכלית

כמה נוציא בחודש?

כמו שאמרנו קודם בואו נדבר כמה בכלל מתכננים להוציא.
בואו נסתכל ביחד על משפחת כהן (חברים שעזרתי להם בתיכנון שלהם לקראת עצמאות כלכלית. וכן, אלו באמת חברים ולא סתם משפחת כהן רנדומלית כמו בבגרות במתמטיקה).
אחרי שיחה ארוכה על הנושא, בני הזוג החליטו כי הם מתכננים להוציא ₪20,000 ש"ח בחודש להכל כולל הכל.
הנחת העבודה פה היא כי בשלב זה בחייהם הם יהיו כבר ללא משכנתא ובעצם 20,000 יהיה רק להוצאות שלהם ושל הילדים (שכאמור יהיו כבר גדולים יותר בפרישה של הזוג כהן).

דירה להשקעה

בבעלות משפחת כהן גם דירה להשקעה. אני אגלה לכם סוד, גם בבעלותי דירה כזו. יש לנו דירה להשקעה אבל לא דירה למגורים. אנו שוכרים דירה למגורים ומשכירים דירה להשקעה. עדכון דצמבר 2020: הדירה נמכרה (אמרתי שאהיה תכלס איתכם ואני מקיים).

נחזור למשפחת כהן, לצורך חישובי הפרישה נצטרך לבחור דרך אחת מתוך 2 להתייחס אליה:

1. אנחנו נמכור את הדירה ולכן מה שמעניין אותנו זה כמה היא שווה.
2. אנחנו מתכננים להחזיק את הדירה גם בפרישה ולכן אין להתייחס לשווי שלה אלא רק לשכר הדירה שהיא מכניסה לנו.

בשלב זה בחיים אי אפשר לדעת מה יהיה, אז נתייחס לשכר הדירה שאנו מקבלים ממנה כל חודש. בחישוב לפרישה הכלכלית שלנו נתייחס ל11 חודשי שכר דירה בלבד כדי לקחת מקדם ביטחון (הדירה עומדת ריקה, תיקונים וכו').

נמשיך עם משפחת כהן שרוצים לפרוש עם הוצאה חודשית של 20,000 ש"ח ויש בבעלותם דירה שמניבה 4,000 ש"ח בחודש. בחישוב של 11 חודשי שכירות הדירה מניבה להם 44,000 ש"ח בשנה. לכן, סך ההוצאות החודשיות שלהם יהיה:

למה 3.5% ולא 3%?

מהסיבות הבאות:

• על פי מחקרים בנושא, אפשר לראות כי הסיכויים של שרידות התיק במשיכה של 3.5% הם גבוהים מאוד. כך שנכון להיום יש לי ביטחון גבוה באחוז משיכה זה.
  
  מה בעצם רואים כאן בטבלה?
  הטבלה מתארת לפי סוג תיק (100% מניות, 75% מניות וכו') מה סיכויי ההצלחה שתיק ההשקעות שלכם יעמוד בטלטלות השוק ויהווה עוגן לעצמאות הכלכלית שלכם, כתלות בכמה שנים תצטרכו שיחזיק ובאיזה אחוז משיכה אתם משתמשים.
  כשמסתכלים על הנתונים של הטור של כלל ה3.5%, הנתונים הללו מספיק גבוהים עבורי כדי להרגיש בטוח להשתמש בו.

  אגב, דבר נוסף שרואים מטבלה זו היא שתיק סולידי מדי (כלומר, קצת מדי השקעה במניות) הוא מסוכן מאוד. לדעתי (ולפי נתונים אלו) אין הצדקה להיות בתיק שאין בו לפחות 50% מניות.
  אגב, הסיבה לכך היא שאומנם תיק עם הרבה אג"ח יירד פחות כשיש משבר עולמי, אבל מניות הן מנוע הצמיחה של התיק ולכן כשהשוק יעלה חזרה אם אין מספיק מניות בתיק הוא לא יצליח להתאושש בצורה טובה מהמשבר הכלכלי שהיה.

• אני רוצה להנות מהחיים ולנצל אותם מוקדם יותר. כאומר, ככל שאחוז המשיכה נמוך יותר אני אצטרך לחסוך יותר כסף ואדחה את היציאה לעצמאות כלכלית.
  בשורה התחתונה, אם מאיזושהי סיבה בגיל 55 פתאום אראה שהעתיד צופן שאצטרך עוד קצת כסף – אלך לעבוד.
  בתכלס, אני לא בן אדם שיישב על התחת ולא יעשה שום דבר עם עצמו, כך שיהיה נחמד לעבוד קצת לפעמים במידה ואצטרך.
  אבל לא כמו מקודם, זה יהיה בתנאים שלי. אולי אעבוד סתם כמורה פרטי יומיים בשבוע, אולי יום אחד יספיק לי, אולי בכלל אכין פיצות בבית ואמכור. זה לא משנה, העיקר שהבחירה בידי.

חפרת. יאללה תן את השורה התחתונה!

אז הנה השורה התחתונה עבור משפחת כהן שרוצה לפרוש בגיל צעיר עם הוצאות חודשיות של 20,000 ש"ח ודירה להשקעה שמניבה להם 4,000 ש"ח בחודש.

כמה כסף בדיוק אישתי ואני תיכננו על מנת להגיע לעצמאות כלכלית? זה במדוייק לא אוכל לשתף איתכם, אבל אני מזמין אתכם לקפוץ לעמוד המטרות והיעדים שלנו כדי לעקוב אחרי ההתקדמות באחוזים לקראת היעד שלנו. אלו הנתונים האמיתיים שלי ושל משפחתי כדי שתוכלו להיות חלק מהמסע שלנו לעבר עצמאות כלכלית.
בשורה התחתונה, גם אתם יכולים להחליט אם להצטרף למסע הזה ביחד איתי ולהגיע בעצמכם לעצמאות הכלכלית הפרטית שלכם. הבחירה בידיכם.

נ.ב: יש כלים חינמיים ברשת שייתנו לנו לבדוק האם התיק שבנינו לנו יחזיק מעמד עד שנמות, יעלה אף יותר או ייגמר כשעוד נצטרך אותו. ההחלטה שלי מבוססת גם על שימוש בכלים הללו. בהמשך כתבתי פוסט שמראה גם שימוש בכלי שכזה.

תכלס.