האם בטוח צריך ביטוח?

מהו ביטוח?

הכוח שבקבוצה

ביטוח הוא אמצעי חוקי וכלכלי המיועד לחלק בין הרבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד. חברת ביטוח הינה חברה המוכרת ביטוחים.
כלומר, הרבה אנשים קונים ביטוחים מחברת הביטוח שבתמורה מבטיחה פיצוי מסויים (הנקבע במעמד קניית פוליסת הביטוח) במקרה הרע שהתממשה הסיטואציה שבגינה יופעל הביטוח.

לדוגמא, ביטוח מבנה דירה. הרבה אנשים קונים את הביטוח הזה שכן עלותו היא כמה עשרות שקלים בחודש.
אם שילמתם אותו במשך כל חייכם ולא קרה כלום, בטח הרגשתם שמחה כי לא קרה לכם כלום, אבל גם קצת עצב על הכסף "ששרפתם". לעומת זאת, למישהו אחר שגם מבוטח בחברת הביטוח הזו כן קרה מקרה מצער ודירתו נשרפה.
חברת הביטוח תשלם לו (לאחר בדיקה כי מדובר במקרה דיווח אמת ולא מרמה) מהכספים שהרוויחה מכל פוליסת הביטוח שמכרה לאנשים אחרים.

כיצד נקבעת עלות הביטוח?

עלות הביטוח היא תוצאה ישירה של רמת הסיכון שלוקחת על עצמה חברת הביטוח. ככל שיש סיכוי סביר יותר שיהיה צורך בהפעלת פוליסת הביטוח (ובעצם מקרה "האסון" התממש) וסכום הביטוח שתשלם החברה גדול יותר, כך עלות הביטוח גבוהה יותר.
לדוגמא, ביטוח רכב למי שטרם מלאו לו 24 שנים יהיה גבוה יותר מאשר למי שעבר גיל זה, שכן מחקרים מראים שאנשים שטרם מלאו להם 24 שנים נוטים לבצע יותר תאונות, ולכן הסיכוי להפעלת הביטוח במקרה הזה גבוה יותר ובהתאם גם מחיר הביטוח.

האם ישלמו לי את הכסף כשאצטרך אותו?

לא פעם חברות הביטוח מנסות להתחמק מתשלום במקרה הצורך של הפעלת הביטוח.
משרד האוצר מפרסם אחת לשנה את מדד שביעות הרצון מחברות הביטוח. אחד הנתונים המעניינים שם הוא שיעור תשלום התביעות. במילים פשוטות, כמה אחוז מתוך כלל התביעות המגיעות לחברת הביטוח אשכרה מאושרות ומשולמות על ידה למי שעד עכשיו שילם להם כל חודש על הביטוח.

לדוגמא, הנה הנתונים על ביטוחי הבריאות לשנת 2018. שימו לב שהדירוג הוא דירוג משוקלל (כולל לדוגמא מענה מהיר בשיחת הטלפון בשירות הלקוחות), אך מה שמעניין אותנו יותר הוא "שיעור תשלום התביעות". כך שלדוגמא ב-2018 חברת AIG דורגה במקום החמישי, אך מבחינת שיעור תשלום התביעות שלה היא מדורגת במקום השלישי.

למה חשוב להבין בביטוחים?

לעזור שלא ליפול

לחלק בין הרבים את הנזקים העלולים ליפול למעמסה על היחיד תכלס כלכלה

חסכנו ועמלנו כל כך הרבה על מנת לקנות את דירת חלומותינו.
הדירה שווה הרבה, בואו נגיד למעלה ממיליון.
איך בכל זאת יכול להיות שחברת הביטוח מוכנה לשלם לנו על בנייה מחדש של הדירה במקרה של שריפה, בעבור סכום זעום של 50 ש"ח בחודש?

כוח הקנייה הקבוצתית הוא הגורם למחירים הנמוכים.
אם היינו צריכים לממן הכל בעצמנו במקרה של אסון, לא בטוח שהיינו מתאוששים כלכלית. המעמסה עלינו הייתה גדולה מדי.
זה נכון גם עבור גניבת רכב, ניתוח יקר, איבוד היכולת לעבוד במקצוע שלנו ועוד.

ביטוח הוא דבר נכון ובריא העוזר לנו לא ליפול.

זה עולה לנו המון!

לעזור לנו לא ליפול זה דבר אחד, אך גם יותר מדי זה לא בהכרח טוב.
שימו לב לנתון המשוגע הבא: משפחה ממוצעת בישראל מוציאה בחודש יותר כסף על ביטוחים מאשר על אוכל.

על פי נתונים שנאספו ע"י משרד האוצר, אנו מוציאים בממוצע כל חודש 2,500-3,000 ש"ח על ביטוחים.
האם סכום זה מוצדק? האם אנו צריכים כל כך הרבה ביטוחים?
בכתבה זו אנסה לתת את השקפת עולמי על הצורך בביטוח.

אבל קודם לכן, בואו נבין לעומק את אחד מהגורמים הגדולים להוצאה הגבוהה בביטוחים. חברנו "הטוב" – כפל ביטוחים.

מהו כפל ביטוחים?

כפל ביטוחים כשמו כן הוא, יש לנו ביטוחים כפולים.
מתישהו בחיים קנינו \ סוכן הביטוח מכר לנו ביטוח שכבר יש לנו ואנו משלמים עליו פעמיים.

פיצוי כפול או קיזוז

בסדר מה הבעיה, תמיד טוב שיהיה ועדיף אפילו שיהיה כפול. ככה אקבל יותר במחיר יחסית נמוך. פראייר תורן

אז זהו, שלא.
קיימים שני סוגים פיצויים עבור ביטוחים:

פשוט פראיירים. אבל כמה פראיירים יש בישראל?

היקף תופעת כפל הביטוחים בישראל

ביוני 2018 (אך הנתונים וודאי נכונים גם היום בשנת 2020) במהלך ישיבה של וועדת הכספים של הכנסת, הציגה רשות שוק ההון (האחראית גם על הביטוחים) את הנתונים הבאים:

אילו ביטוחים "תרמו" הכי הרבה לכפל הביטוחי שלנו?

סה"כ ביטוחי הבריאות (ללא הביטוח הסיעודי) אחראיים ל-40% מהכפל הביטוחי שלנו. העיקר הבריאות.

כפל ביטוחי יכול להגיע למקרים קיצוניים. שימו לב לסיפורם של בני הזוג פ' ומשפחת ס' מאפריל 2019.
בני הזוג פ' גילו שלשניהם יחד יש 33 פוליסות ביטוח בתחום הבריאות והסיעוד.
10 ביטוחי תאונות אישיות (איזו שנאה יש לי כלפיי הביטוח הזה), תשעה ביטוחים סיעודיים, שבעה ביטוחי חיים, ארבעה ביטוחי בריאות ושלושה ביטוחי מחלות קשות.
הם ביטלו 25 פוליסות ביטוח וחסכו 5,000 ש"ח בחודש.
בני הזוג אינם זוג זקנים שאפשר להגיד שאינו מבין מה קורה סביבו, מדובר על בני זוג בשנות ה-50 לחייהם.
משפחת ס' עם סיפור דומה, רק ששם היו 41 פוליסות ובוטלו סה"כ 21 ביטוחים מיותרים.

אחריות הסוכן או אחריותנו?

רבים מאשימים את סוכני הביטוח שלהם במצב של כפל ביטוחי. לטעמי הם צודקים.
לסוכני הביטוח ישנה אחריות מקצועית לוודא כי קניית הביטוח לא תיצור כפל ביטוחי עבורכם. דבר זה מתנגש עם הרצון של הסוכנים להרוויח כסף על רכישת הביטוח, וכתוצאה מכך נמכרים ביטוחים כפולים כמו לחמניות חמות אחרי פסח.

ישנם מצבים שהסוכנים מחוייבים על פי חוק לבדוק כפל ביטוחי לפני ביצוע הרכישה, כמו ברכישת ביטוח אובדן כושר עבודה.
או שהם לא ירכשו אחד חדש, או שהישן יבוטל לטובת החדש.

כיצד עלינו להתמודד עם תופעה זו?

במצב הקיים היום בישראל, ללא ספק עלינו להיות עירניים ולוודא בעצמנו כי לא יווצר לנו כפל ביטוחי לפני רכישת הביטוח. לצערי, לא ניתן לסמוך היום על רוב (תמיד יש צדיקים בסדום) סוכני הביטוח לעמוד איתנים בפני ניגוד האינטרסים שהמערכת בארץ יצרה עבורם.

משרד האוצר השיק כלי העוזר לנו להתמודד עם תופעת כפל הביטוחים – הר הביטוח.
כלי זה יראה לכם את כל הביטוחים שברשותכם ויתריע לכם על כפל ביטוחי. מומלץ בחום לגשת ולבדוק מה מצבכם.
הצורך בכלי זה הורגש היטב, שכן בשנתו הראשונה ביקרו בו 2.2 מיליון אנשים! היה חסר לנו כלי שכזה.

אז, מתי לבטח? ובכמה?

עם בריאות לא משחקים. שיהיה ליתר ביטחון. תמיד טוב שיהיה. כל אם פולנייה

הסטטיסטיקה שבביטוח

ברור לכולנו שסטטיסטית קניית ביטוח לא משתלמת. אם היה לנו כצרכנים ממש משתלם לקנות מלא ביטוחים, כלומר היינו מקבלים הרבה כסף חזרה כל הזמן, תעשיית חברות הביטוח פשוט לא הייתה קיימת.
אם כך, נשאלת השאלה – מתי כן לקנות ביטוח ומתי לא?

הדגשנו בתחילת הכתבה כי מחיר הביטוח מתומחר לפי הסיכון והסיכוי שהוא יקרה.
הרבה מאוד ביטוחים משנים את הפרמיה (העלות החודשית) שלהם לפי גיל המבוטח (אם אני מבוגר יש יותר סיכוי שאנצל את ביטוח הבריאות שלי לעומת אדם צעיר), מצבו הבריאותי, היסטוריית הנהיגה שלו ועוד.

מה עלינו לעשות?

כמו שחברת הביטוח שוקלות מחדש את גובה הפרמיה שלנו בעקבות שינויים שאנו עוברים בחיים, כך גם עלינו לנהוג ולבחון מחדש אילו ביטוחים יש לנו והאם אנו באמת צריכים אותם.
אישית אני מבצע בדיקה זו פעם בשנה ובוחן הכל מחדש.

מה שיפה כאן זה שהכל מתחבר לעצמאות כלכלית.
ככל שגילנו עולה ואנו צוברים יותר הון, כך היכולת שלנו להתמודד עם מקרי "אסון" ולבחון האם אנו צריכים ביטוח כזה או אחר עולה גם כן. נפתחות לנו יותר אופציות.

לדוגמא, ביטוח מקיף לרכב.
כשקניתי את הרכב הוא היה חדש ונוצץ, אם הוא היה נגנב היה עולה לי הרבה מאוד כסף לקנות אחד חדש. המעמסה עליי הייתה גדולה מדי.
במצב הזה, הגיוני עבורי לרכוש ביטוח מקיף לרכב על מנת למנוע ממני ליפול במקרה של אסון.
עברו 10 שנים והרכב כבר לא שווה כל כך הרבה כסף.
האם עדיין משתלם לי לשלם ביטוח מקיף עבורו? האם עדיין שווה לשלם 200-400 ש"ח בחודש בשביל המקרה שהוא ייגנב? מה הסיכוי שזה יקרה?
כמו שאמרנו, גם ההתקדמות שלנו לעבר עצמאות כלכלית משחקת פה תפקיד.
צברנו הרבה כסף, אנחנו יכולים להתמודד עם יותר מצבים כלכליים שבעבר לא היינו מסוגלים לעמוד בהם.
המצב המתואר לא יפיל אותנו כלכלית במקרה "אסון", ולאחר בחינה של הסיכוי\סיכון שהאסון יתממש – החלטתי לא לחדש את הביטוח המקיף.
יש יותר סיכוי שאשרוף הרבה כסף (אל תשכחו שעלות הביטוח המקיף עולה ככל שגיל הרכב עולה) מאשר שיקרה אסון שיצריך ממני לקנות רכב חדש.
וגם אם כן, שווי הרכב הנוכחי הוא לא כזה גדול אז זה לא יהיה כל כך נורא.
(לכל מי שדאג, אני לא קונה רכבים יד ראשונה. זה היה רק לצורך הדוגמא😉)

צורת חשיבה זו נכונה עבור כל סוג ביטוח ועלינו מוטלת האחריות לבדוק את עצמנו, צרכינו והיכולת הכלכלית שלנו להתמודד עם סיטואציות שונות.

ביטוח חיים כדוגמא

המטרה בביטוח חיים

ראינו כבר כי 28% מכפל הביטוחים מגיע מביטוחי חיים – מקום ראשון "ומכובד", ולכן ראיתי לנכון להדגיש את השקפת עולמי על ביטוח זה.
ביטוח חיים הוא ביטוח פשוט – או שאתם חיים או שאתם מתים.
לכן אין פה צורך אמיתי להשוואות מה הביטוח בחברה א' מכסה, ומה הביטוח בחברה ב' מכסה.
פשוט ללכת עם מי שהכי זול.

המטרה בביטוח חיים היא שהאנשים החשובים לי יוכלו להתקיים בכבוד לאחר מותי.
אם כך, על איזה סכום לבטח את עצמי? על איזה סכום לבטח את אשתי? מה הקריטריונים בכלל?

מקרה לדוגמא

משלב זה אכתוב בצורה קרה מאוד על מוות, אך כמובן שהנושא לא פשוט פסיכולוגית ואנשים נוטים להתרחק ממנו בשם כך (כנראה חלק מהסיבה להיותו מקום ראשון בכפל הביטוחים).

כל אחד מבני הזוג בבית תורם סכום מסוים לכלכלת הבית. לרוב אין שיוויון ומישהו אחד תורם יותר (זה כמובן לא אומר שתרומתו של האדם השני פחות חשובה).
בואו ניקח מצב שאשתי מרוויחה יותר ממני. אפילו פי 2 יותר ממני.
אם אני אמות, זה יהיה מאוד קשה ומבאס כמובן. מבחינה כלכלית נטו, יש פחות הכנסה למשק הבית.
לא רק זה, סביר מאוד שעבודתה ופרנסתה של אשתי תיפגע כתוצאה מהאובדן הנפשי הגדול, הצורך לעזור יותר עם הילדים וכו'.
מנגד, יש אולי פחות הוצאות עכשיו שיש אדם אחד פחות בבית.
בעקבות המשכורת שלי (שכאמור נמוכה משל אשתי), הגענו לחישוב כי עלינו לבטח אותי בסכום של מיליון ש"ח. אם אמות תקבל אישתי מיליון ש"ח.

ומה יקרה אם אשתי תמות?
(אם את קוראת את זה, לא מנסה להרוג אותך! לעולם לא אתגבר עלייך גם אם תלכי! אוקיי, אני אסדר את המצעים על הספה הלילה🛋️)
הפגיעה במשק הבית תהיה עצומה! הרי היא מרוויחה פי 2 ממני.
הנטייה של רוב האנשים היא לבטח בסכום נמוך יותר את עצמם, אפילו אם הם מרוויחים יותר. זוהי נטייה הפוכה מנושא הסיכוי \ סיכון.
במקרה שלנו, עלינו לבטח את אשתי בשני מיליון ש"ח על מנת להתגבר על מצב שהיא כבר לא איתנו.

דגש קטן על ביטוח חיים למשכנתא: במקרה מותכם הכסף יילך לבנק, לא אליכם. אם אתם רוצים \ צריכים ביטוח חיים, הוא יצטרך להיות בנוסף לביטוח החיים לצורכי המשכנתא.

לא לעולם חוסן

התבגרנו, התקרבנו לעצמאות כלכלית וצברנו הון יפה. אפילו הילדים כבר לא גרים בבית.
יחד איתנו, גם ביטוח החיים "התבגר" ועולה הרבה יותר בהפרש של עשרות אחוזים מהיום שבו רכשנו אותו לראשונה.
האם אנחנו עדיין צריכים אותו?

אם כבר הגענו לעצמאות כלכלית, מדוע אנו זקוקים לו?
הרי כל הרעיון בהגעה לעצמאות כלכלית הוא שאנו יכולים לבחור לא לעבוד ולהתקיים בצורה מכובדת לאחר שצברנו מספיק הון.
אין לנו כבר צורך אמיתי בביטוח זה. יותר מזה, יש לנו פנסיות (קיים חוק פנסיה חובה בישראל) וסיכוי סביר שיש לנו גם ביטוח חיים זול בפנסיה (לא לכולם יש, אבל לרוב כן).
כשאנו נגיע לעצמאות כלכלית, נפסיק לשלם על ביטוח זה. יותר מכך, ככל שנתקדם בגיל ונצבור יותר הון – נקטין את סכום הביטוח בהתאם ובכך גם את גובה הפרמיה החודשית שאנו משלמים.

מילה על ביטוח תאונות אישיות

נכון לשנת 2020, ביטוח זה במקום השני "והמכובד" בכפל הביטוחים של הישראלים.
האם אני באמת צריך ביטוח תאונות אישיות המעניק פיצוי כל כך נמוך במקרה "אסון" כמו שבירת רגל? לא חבל על הכסף?
לטעמי ביטוח תאונות אישיות הוא בזבוז אחד גדול. פיצוי נמוך מאוד וחברות ביטוח שבקושי משלמות עליו גם אם כבר כן תבעתם אותן לקבלת פיצוי.
אני מזמין אתכם לקרוא את הכתבה הזו, ואת זו על מנת להבין כמה הביטוח הזה נוראי בעיניי.

לסיכום

תכלס.

---