השקעות בשוק ההון

קרנות איריות ומיסוי דיבידנדים – חלק ג’

בסדרת הכתבות על מיסוי דיבידנדים, למדנו על ההבדלים בין קרן מחלקת וצוברת, מתי קרנות איריות עדיפות על קרנות אמריקאיות, על מה אנחנו משלמים ולמי.
עד כה התמקדנו בתיק הממוסה, בחלק זה נעסוק בתיק הפטור וכיצד ההטבות בו משפיעות על ההחלטה בין קרנות איריות וקרנות אמריקאיות.
מה שתשמחו לשמוע – מבין הכתבות עד כה חלק זה יהיה הכי פשוט להבנה.

הערה: כתבה זו רלוונטית לכולם לצורך ידע כללי, אך חשוב לזכור כי בתיק הפטור פרקטית הנושא רלוונטי רק למי שסוחר באמצעות IRA ויש באפשרותו לבצע קניות של קרנות איריות.

איפה אנחנו בסדרת הכתבות?

להזכירכם, זהו חלק ג’ מתוך סדרת כתבות אשר תכסה לנו את הנושאים הבאים:

  • חלק א’ – כיצד עובד מיסוי דיבידנדים בקרנות סל מנייתיות מחלקות בתיק הממוסה.
  • חלק ב’ – כיצד עובד מיסוי דיבידנדים בקרנות סל מנייתיות צוברות בתיק הממוסה.
  • חלק ג’ – כיצד עובד מיסוי דיבידנדים בקרנות סל מנייתיות בתיק הפטור.
  • חלק ד’ – כיצד עובד מיסוי דיבידנדים בקרנות סל אג”חיות. כתבה זו תתייחס הן לתיק הממוסה והן לתיק הפטור.
  • חלק ה’ – הקרנות הישראליות ומדד ה- NTR.

בחלקים א’-ד’ אשווה בין קרנות איריות וקרנות אמריקאיות, כאשר חלק ה’ ישלים לנו את התמונה עבור כל מי שרוצה מטעמי נוחות (על חשבון תשואה) לרכוש קרנות ישראליות באמצעות ברוקר בארץ באמצעות שקלים.

על מנת להבין כתבה זו, וודאו כי קראתם את חלק ב’ המסביר את תהליך מיסוי הדיבידנדים בקרנות צוברות בתיק הממוסה המהווה בסיס לכתבה זו.
בכתבה זו לא אתמקד באסטרטגיית ההשקעה שלי ב-IRA, המרות מט”ח וכו’. בשביל הצורך הזה יש מספיק ידע בלוח השנה למשקיע, התיק הנזיל והכתבה על IRA.
כתבה זו עוסקת אך ורק בנושא מיסוי הדיבידנדים וכיצד הוא עובד בתיק הפטור.

מה למדנו עד כה על קרנות איריות ומיסוי דיבידנדים?

בקצרה, זה מה שלמדנו עד כה בחלקים הקודמים:

  • בתיק הממוסה קרנות איריות מחלקות לעולם אינן עדיפות לעומת מקבילתן האמריקאיות.
  • לעומת זאת, קרנות איריות צוברות עדיפות רק לאחר 20-30 שנים בגלל נושא כפל המס (מס רווחי הון) בעת משיכת הכספים.
    תזכורת קצרה על מהו כפל המס: עבור הקרן האירית הצוברת, אנו משלמים מס דיבידנד (למדינות בעולם אשר הקרן השקיעה בהן) לפני שהכספים נצברים בתוך הקרן, ועוד מס רווחי הון (למדינת ישראל) כאשר אנו מושכים את הכספים מהקרן.
    לא זוכרים מהו כפל המס המדובר או מה ההבדל בין מס דיבידנד לבין מס רווחי הון? אתם חייבים לחזור ולקרוא את חלק ב’ אחרת פשוט לא תבינו כלום בחלק זה.

לאורך סדרת הכתבות מטרתנו תהיה למלא את טבלת ההחלטות שהכרנו בכתבות הקודמות. נכון לעכשיו הטבלה נראית כך:

סוג קרן / התיקהתיק הממוסההתיק הפטור
קרן אמריקאית (מחלקת)דמי ניהול נמוכים ומיסוי דיבידנדים עדיף על פני קרן אירית מחלקת.
קרן זו גם עדיפה על פני קרן אירית צוברת ב-X השנים הראשונות.
?
קרן אירית (מחלקת)בשום פנים ואופן אינה עדיפה בתיק הממוסה לעומת שאר סוגי הקרנות?
קרן אירית (צוברת)לאחר 20-30 שנים (כתלות בדמי הניהול ועמלות הקניה) קרן זו עדיפה על מקבילתה האמריקאית.
עם זאת, אין אופציה זולה וטובה לקרן אחת המקבילה לקרן VT האמריקאית (IMID לא עונה על כך בעיניי). הפשטות נפגעת במעט.
?
קרן ישראלית (צוברת)??

תן לי רגע את השורה התחתונה

בתיק הפטור רוב הקרנות האיריות הצוברות עדיפות על הקרנות האמריקאיות החל מהרגע הראשון.
עכשיו בואו נבין כיצד זה עובד.

במה נתמקד?

השאלה המתבקשת להתמקד בה היא נושא כפל המס שהיווה מכשול עבור קרנות איריות בתיק הממוסה. האם הוא מהווה מכשול גם בתיק הפטור?

האינסטינקט הראשוני של רבים יהיה: “אהה זה התיק הפטור, יש פטור ממס רווחי הון ולכן הבעיה נפתרה ואין ספק שקרן אירית תמיד עדיפה על קרן אמריקאית בתיק הפטור.”
אז קודם כל, זו לא כזו חוכמה בהתחשב בזה שרשמתי לכם מקודם את השורה התחתונה 😉
אני רוצה להזכיר לכולם, כי התיק הפטור משמעותו שקיימת הטבת דחיית מס על הכספים אבל לא בהכרח קיימת גם הטבת פטור ממס רווחי הון.

ובכל זאת, רשמתי כי בתיק הפטור לרוב קרן אירית עדיפה על פניי קרן אמריקאית.
בשביל להבין זאת לעומק, נתמקד בשתי אופציות שונות וכך נבין עד הסוף מדוע התשובה לשתיהן זהה:

  • אופציה א’: כספים בקרן השתלמות עד התקרה או כספים בקופת גמל (דירבאלק מישהו פה חושב אפילו בטעות על קופת גמל להשקעה! מדברים על קופת גמל רגילה) – בעלי פטור ממס רווחי הון.
  • אופציה ב’: כספים בקרן השתלמות מעל התקרה – ללא פטור ממס רווחי הון.

באתי לעזרת חבר

בואו נחזור לבקר את חברותינו הטובות VT (האמריקאית) ו-VWRA (האירית) על מנת להשוואות את העלויות הסופיות של הקרנות בתיק הפטור.
להלן תזכורת למספר נתונים חשובים לצורך הבנת המשך הכתבה שנלקחו מחלקים א’ ו-ב’ (מי שלא זוכר בדיוק מדוע אלו הנתונים, אני חוזר ואומר כי יש לקרוא שוב את חלק א’ ואת חלק ב’ לצורך הבנה מלאה של חלק זה):

קריטריוןVTVWRA
מדינת הנפקהארה”באירלנד
שיעור תשואת דיבידנדים שנתית 2%2%
דמי ניהול שנתיים0.08%0.22%
מיסוי דיבידנדים לפני מס דיבידנד בישראל28.75%14%
מיסוי כולל אחרי מס רווחי הון בעת המכירה בישראל28.75% – לא משתנה מכיוון שדיבידנדים אלו הם עכשיו פשוט כספים נזילים אצלי בחשבון ממש כמו כסף שהעברתי מהעו”ש שלי, אין מיסוי מחדש על כספים אלו.35.5% – נושא המיסוי הכפול שדיברנו עליו רבות בחלק ב’.
עלות מיסוי דיבידנדים שנתית0.575% = 28.75% * 2%0.71% = 35.5% * 2%
סה”כ עלות הדיבידנדים ודמי הניהול0.655%0.93%

רמז להמשך, השורה המודגשת תהיה השורה הקריטית להבנה בתיק הפטור ולמה הקרן האירית תהיה עדיפה על פניי האמריקאית. תזכרו את השורה הזו להמשך הכתבה.

מה שאני בעצם אומר לכם, זה שלמרות דמי הניהול הנמוכים יותר של הקרן VT – הקרן VWRA תשתלם יותר בתיק הפטור כבר מהשקל הראשון והחל מהדקה הראשונה של השקעתנו.
זהו בעצם מצב שונה מהתיק הממוסה ששם היינו צריכים לחכות 20-30 שנה על מנת שהקרן VWRA תשתלם לעומת הקרן VT.

אז יאללה, בואו נקפוץ לתכלס!

אופציה א’ – כספים בקרן השתלמות עד התקרה ו\או קופת גמל

כספים בקרן השתלמות עד התקרה ו\או קופת גמל פטורים ממס רווחי הון בעת המכירה (עבור קופת גמל יהיה מס שולי, אבל זהו מס אחר).
זוכרים את השורה מודגשת בטבלה למעלה?
אז בשורה זו הפעם גם הקרן האירית תהיה ללא שינוי וסך מיסוי הדיבידנדים יהיה 14%.
בעצם התבטל לנו נושא המיסוי הכפול שגרם לנחיתות (של 20-30 שנה) של הקרן האירית הצוברת למול מקבילתה האמריקאית.
בשורה התחתונה העלות הכוללת של הדיבידנדים ודמי הניהול בקרן השתלמות עד התקרה תהיה:

קריטריוןVTVWRA
מדינת הנפקהארה”באירלנד
שיעור תשואת דיבידנדים שנתית 2%2%
דמי ניהול שנתיים0.08%0.22%
מיסוי דיבידנדים לפני מס דיבידנד בישראל28.75%14%
מיסוי כולל אחרי מס רווחי הון בעת המכירה בישראל28.75% – יש פטור ממס רווחי הון 🥳14% – יש פטור ממס רווחי הון 🥳
עלות מיסוי דיבידנדים שנתית0.575% = 28.75% * 2%0.28% = 14% * 2%
סה”כ עלות הדיבידנדים ודמי הניהול0.655%0.5%
בקרן השתלמות עד התקרה (רוב) ו\או קופת גמל, הקרנות האיריות הצוברות עדיפות על הקרנות האמריקאיות החל מהרגע הראשון.

למה רוב ולא כל הקרנות האיריות?
כי אם היינו עושים את אותו החישוב על הקרן IMID היינו מגלים כי העלות הכוללת שלה היא 0.68%, בגלל דמי הניהול הגבוהים שלה (0.4%).

חדי העין בוודאי שמו לב שבשורה המודגשת ציינתי כי גם לקרן האמריקאית יש פטור ממס רווחי הון. אני מניח שחלקכם הרימו גבה שרומזת משהו סגנון של: “מה זה מעניין אותי בכלל? אין בכלל מיסוי רווחי הון על הדיבידנדים של האמריקאיות.. בזבוז של שורת קריאה”.
מבטיח לכם שבאופציה ב’ תבינו למה זה קריטי.

הערה: אם חושבים על זה בתכלס, זה אומר שבקרן ההשתלמות עד התקרה ו\או קופת גמל, גם קרנות איריות מחלקות עדיפות ברוב המקרים על מקבילתן האמריקאיות.
הדבר נכון, אך הוא ידרוש יותר התעסקות ועוד עמלות על השקעת הכספים (וכמו שראינו בכתבה על IRA זה לא בהכרח כזה זול). לכן באופן אישי תמיד אעדיף קרנות איריות צוברות על פניי מחלקות.

אופציה ב’ – כספים בקרן השתלמות מעל התקרה

ברוכים הבאים לחלק המעניין שלנו להיום!
בחלק זה של התיק הפטור אין פטור ממס רווחי הון, מדובר רק בקיום הטבת דחיית מס.
כמו שאנחנו יודעים, דחיית מס משמעותה שגם אם מכרתי את הקרנות לא יתרחש אירוע מס עד רגע משיכת הכספים בפועל.
אז אם אנחנו מדברים רק על הטבת דחיית מס, האם זה בכלל שונה מאשר החזקת הקרנות, ללא מכירתן, למשך 20-30 שנה בתיק הממוסה?
הרי בתכלס התוצאה זהה – לא היו אירועי מס במשך כל התקופה הזו.

התשובה היא שאין הבדל.
ובכל זאת, אני עדיין טוען כי קרנות איריות בתיק הפטור עדיפות על מקבילתן האמריקאיות כבר מהשקל הראשון ומהדקה הראשונה.
ברור לנו כי חייב להיות לכך הסבר, ושיש עוד משהו חשוב ללמוד כאן.
ההסבר טמון באיך רשויות המס בישראל מתייחסות לתיק הפטור שלנו, בואו נבין זאת לעומק.

רשויות המס בישראל והתיק הפטור

הטבת דחיית מס, כלומר אי קיום אירועי מס לא משנה מה קורה בתוך התיק, מזכיר לנו משהו שכבר למדנו בעבר.
זה בעצם מאוד דומה לקרן צוברת.
בקרן צוברת הדיבידנדים נצברים בתוך הקופה, לא מקיימים אירוע מס ובעצם לא משנה לרשויות המס מה קורה בתוך הקרן עד הרגע של משיכת הכספים ממנה.

ולכן, רשויות המס בישראל מסתכלות על התיק הפטור (בעל הטבת דחיית המס) ממש כמו…….🥁🥁🥁
קרן צוברת אחת גדולה!

מה זה בתכלס אומר?

בחלק ב’ ראינו כי היתרון של הקרנות האיריות הצוברות, הוא שרשויות המס בארץ נכנסות לתמונה רק כאשר נרצה למשוך את הכספים (מה שמחזק את אפקט הריבית דריבית שלנו בקרן).
עד נקודה זו, לא מעניין את רשויות המס מה הולך בתוך הקרן עצמה והעובדה שהתקבלו בה דיבידנדים.
בשניה שנמשוך את הכספים מהקרן, רשויות המס יתעוררו וידרשו את מס רווחי ההון, כאשר לא מעניין אותם אם כבר שילמנו בעבר מס דיבידנד על כספים אלו (כפל המס הידוע).
הכוונה ב”לא מעניין” היא שמבחינת רשויות המס, הדיבידנדים פשוט נחשבים כרווחי הקרן הצוברת ואין לרשויות המס דרך להבדיל בין כספים שכבר שילמנו עליהם מס דיבידנד בעבר (למדינות שונות בעולם), לבין רווחים רגילים של הקרן.

אותו הדבר קורה בתיק הפטור מבחינת רשויות המס בארץ. התיק הפטור הוא קרן צוברת אחת גדולה.
שילמנו כבר מס דיבידנד על הדיבידנדים בקרן האירית שקנינו? לא נורא, תשלמו שוב.
כמו שראינו, עבור הקרן VWRA זה יוצא מיסוי דיבידנדים של 35.5%.

הנקודה החשובה להבין בכתבה זו, היא שבתיק הפטור אותו הדבר קורה גם עבור הקרן האמריקאית.
שילמנו כבר 28.75% מס דיבידנד על הקרן VT?
בניגוד לתיק הממוסה, ששם המיסוי היה נעצר כאן, מכיוון שהתיק הפטור הוא קרן צוברת אחת גדולה – יהיה כאן עוד מיסוי רווחי הון ביום שנרצה למשוך את הכספים.
כלומר על הדיבידנדים בקרן האמריקאית VT נשלם סה”כ 46.56% מס!
בואו נראה את הטבלה שלנו שתסגור לנו את הפינה:

קריטריוןVTVWRA
מדינת הנפקהארה”באירלנד
שיעור תשואת דיבידנדים שנתית 2%2%
דמי ניהול שנתיים0.08%0.22%
מיסוי דיבידנדים לפני מס דיבידנד בישראל28.75%14%
אחוז דיבידנדים שנותרו לאחר מס רווחי הון בישראל53.44% = (28.75% – 100%) * (25% – 100%)64.5% = (14% – 100%) * (25% – 100%)
מיסוי כולל אחרי מס רווחי הון בעת המכירה בישראל46.56% = 53.44% – 100%35.5% = 64.5% – 100%
עלות מיסוי דיבידנדים שנתית0.931% = 46.56% * 2%0.71% = 35.5% * 2%
סה”כ עלות הדיבידנדים ודמי הניהול1.011%0.93%

זוכרים שבאופציה א’ ציינתי בשורה המודגשת כי גם לקרן האמריקאית יש פטור ממס רווחי הון?
אז כמו שאתם מבינים עכשיו, בתיק הפטור בהחלט יש משמעות לנושא פטור רווחי ההון גם על הדיבידנדים של הקרן האמריקאית.
אני מקווה שהבנתם עכשיו שאין מילים שסתם רשומות בכתבה, במיוחד לא בתוך טבלאות 😜

זו הסיבה האמיתית שבתיק הפטור (רוב) הקרנות האיריות עדיפות על קרנות אמריקאיות.
פשוט כי דינן של קרנות אמריקאיות הוא כדינן של קרנות איריות – לקיחת מס רווחי הון בנוסף למס דיבידנד ששילמנו כבר בעבר.
זוכרים שבחלק א’ אמרתי לכם שחשוב להבין את ההבדל בין מס דיבידנד למס רווחי הון? זו בדיוק הסיבה.

לסיכום

  • הנקודה החשובה להבין מחלק זה, היא שעבור רשויות המס בארץ התיק הפטור הוא כמו קרן צוברת אחת גדולה.
    כלומר, ישנו כפל מס – שילמנו בעבר מס דיבידנד? לא נורא, שלמו שוב מס רווחי הון כשתמשכו את הכספים (בהנחה ואין פטור ממס רווחי הון).
  • המידע בחלק זה רלוונטי לכולם לצורכי הבנה (במיוחד לחדד את ההבדלים בין מס דיבידנד לבין מס רווחי הון), אך בפרקטיקה הוא רלוונטי רק למי שמנהל את התיק הפטור שלו ב-IRA.

וכמובן הנקודה שכבר אמרנו בהתחלה:

בתיק הפטור רוב הקרנות האיריות הצוברות עדיפות על הקרנות האמריקאיות החל מהרגע הראשון.

בכך המשכנו למלא את הטבלה שלנו וכמעט סיימנו למלא את הטור עבור התיק הפטור. כמו תמיד, זיכרו כי נתונים אלו מתבססים על חוקי המס הקיימים היום:

סוג קרן / התיקהתיק הממוסההתיק הפטור
קרן אמריקאית (מחלקת)דמי ניהול נמוכים ומיסוי דיבידנדים עדיף על פני קרן אירית מחלקת.
קרן זו גם עדיפה על פני קרן אירית צוברת ב-X השנים הראשונות.
ברוב המוחלט של המקרים אינה עדיפה לעומת קרן אירית.
קרן אירית (מחלקת)בשום פנים ואופן אינה עדיפה בתיק הממוסה לעומת שאר סוגי הקרנותמשתלמת מהשקל הראשון ומהדקה הראשונה לעומת מקבילתה האמריקאית.
עם זאת, פחות נוחה מאשר הקרן הצוברת בגלל הצורך לפעולה ועמלות בהשקעת הדיבידנדים מחדש.
קרן אירית (צוברת)לאחר 20-30 שנים (כתלות בדמי הניהול ועמלות הקניה) קרן זו עדיפה על מקבילתה האמריקאית.
עם זאת, אין אופציה זולה וטובה לקרן אחת המקבילה לקרן VT האמריקאית (IMID לא עונה על כך בעיניי). הפשטות נפגעת במעט.
משתלמת מהשקל הראשון ומהדקה הראשונה לעומת מקבילתה האמריקאית – האופציה האידיאלית.
קרן ישראלית (צוברת)??

בכתבה הבאה בסדרה נעבור לדבר על קרנות סל אג”חיות, ולאחר מכן נעבור לדבר על הקרנות הישראליות (שקיבלו מקום מפוקפק בסוף סדרת הכתבות מכיוון שהן לא משתלמות כמו מקבילותיהן האיריות והאמריקאיות).

מילה על בלאקרוק בישראל

הנושא הזה אינו רלוונטי למיסוי דיבידנדים, ולא התכוונתי להיכנס בכלל לנושא הקרנות האיריות של בלאקרוק בישראל.
אבל אתם בשלכם והביקוש מכם הקוראים דורש לפחות התייחסות קטנה לנושא 😃 בהמשך אכתוב כתבה ייעודית רק על זה וכיצד קרנות אלו עובדות.

בלאקרוק היא חברת ניהול השקעות אמריקאיות מהגדולות בעולם (אם לא הגדולה ביותר) ובעלת מותג הקרנות העולמי iShares.
חלק מהקרנות האיריות הפופולריות ביותר הן בבעלות iShares.

אז מה כל כך מיוחד בהם?
ביולי 2019 פורסם בארץ כי בלאקרוק נכנסים לארץ!
בתכלס, זה אומר שבלאקרוק יאפשרו לסחור בקרנות האיריות שלהן בבורסה הישראלית בשקלים.
אלו קרנות איריות לכל דבר. לא קרנות ישראליות, לא קרנות של אלטשולר שחם (שמהווים את “עושה השוק” של הקרנות. חלק מהמנגנון הפעולה של קרנות סל ETF, לא ניכנס לזה בכתבה זו).
מה שנקרא בעצם קרנות דואליות – נסחרות בכמה בורסות בעולם, אך עדיין מדובר באותה הקרן בדיוק.
כל מה שרשמתי על קרנות איריות תקף גם לקרנות אלו (הרי הן איריות).

צורת הפעולה הזו היא רק דרך נוספת להנגיש את המסחר בקרנות לעוד קהלים בעולם ביתר קלות.
זה חוסך המרת מט”ח, ניתן להשתמש במערכת המסחר המוכרת להרבה אנשים למסחר בארץ וזה פשוט נגיש יותר.

מה בכל זאת פחות טוב בסיפור הזה?
היצע הקרנות בארץ אינו מלא והרבה קרנות אינן נסחרות כאן.
לכן על מנת להגיע לפיזור גבוה יותר, נדרש לרכוש שילוב של קרנות ואין קרן אחת מפוזרת באופן רחב ובזול (יש אחת ב0.6%, לא תודה).
יש אפשרות להגיע לפיזור גבוה מאוד (S&P 500, אירופה, מדינות מתפתחות וכו’), אך כמו שציינתי זה יעשה בפחות פשטות וידרוש רכישה של מספר קרנות.

מה עדיף?
כל אחד עם מה שנוח לו. מישהו רוצה להשקיע רק ב-S&P 500? אחלה, יש לבלאקרוק בדיוק את הקרן הזו פה בארץ – לכו על זה!
סבבה לכם לקנות 3-4 קרנות בשביל פיזור גבוה כי נוח לכם יותר ללא המרות מט”ח? יאללה עופו על זה!

כתבה מלאה על הנושא תגיע בהמשך, אז בינתיים תשאלו בתגובות על מיסוי דיבידנדים ולא על בלאקרוק 😉

תכלס.


  • יצאתם מאיזור הנוחות ובחרתם ללמוד? אתם בדרך הנכונה! נסו את הלינק הזה כדי ללמוד איך לחסוך כסף מקניות באינטרנט בלי מאמץ ועל הדרך לתמוך באתר 😎
  • סיימתם לקרוא הכל?
    הגיע הזמן לקחת חלק מהקהילה הכלכלית של ישראל בפורום תכלס כלכלה!
    הפורום פועל בשיטה שבה הקהילה מצביעה על השאלות והתשובות הכי מעניינות וטובות! על כל שאלה ניתן גם לסמן מה התשובה הטובה ביותר ולעזור לשפר את תוכן הפורום!
    למי שמכיר מדובר על גרסא ישראלית של אתר המתכנתים הפופולרי Stackoverflow, שבו אנשים מתקדמים בדירוג שלהם באתר על סמך איכות התוכן שהם מייצרים ולא על פי הכמות 💪💪💪
  • במיוחד לגולשי האתר – הטבות והנחות בתחומי כלכלה שונים – קורסים, כלים, שירותים, אנשי מקצוע ועוד. תקפצו להתעדכן מה חדש 🔥🔥
  • אהבתם אותנו? עזרו לנו להפיץ ת’בשורה וכתבו לנו ביקורת חיובית בפייסבוק!

תכלס

אני משקיע במסע לעצמאות כלכלית. אין לי כל רישיון ייעוץ השקעות או כל ייעוץ פיננסי כלשהו. אני לא יכול, לא מוסמך, לא רוצה וללא אמצעים להמליץ לאף אדם על הפעולות שעליו לנקוט בחייו ובפרט לביצוע פעולות על ניירות ערך. אין לראות בתכני האתר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיק או עשוי להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.

כתבות קשורות

34 תגובות

  1. אחלה מאמר, כרגיל 🙂 תודה!
    מה שמסקרן אותי, וקצת בעייתי לחשב כי זה קשור לתשואות (שלכשעצמן אי אפשר ממש לחזות אותן):
    האם בתיק הפטור, עדיף קרן צוברת אירית (למשל בלאקרוק שנסחרת כאן בארץ)
    או
    קרן אמריקאית מחלקת שלדעתי (פה הפואנטה, לדעתי) תניב תשואה גבוה יותר מאשר הקרן האירית.

    שאלה נוספת קשורה למניות אמריקאיות – האם כולן מחלקות? או שיש כאלה שצוברות?
    לדוגמא: אם הייתי משקיע לפני 10 שנים במסגרת קרן השתלמות IRA במניית טסלה (עד כמה שאני יודע, היא צוברת או סתם לא מחלקת), וגם בקרן אירית צוברת (למשל SNP500 של בלקארוק) – אז אני מניח שהרווח עם טסלה היה יותר גבוה למרות כל ענייני המיסוי וכד. נכון?

    לכן השאלה כמה לשיקול התשואה יש משקל בהחלטה איפה להשקיע ובמה…
    תודה!

    1. שמח שאהבת!
      אתחיל ואגיד כי כל קרנות ה-ETF האמריקאיות הינן קרנות מחלקות. עובדה זו גם ציינתי בכתבה על ההבדל בין קרנות צוברות ומחלקות.
      מניה ספציפית היא לא באמת צוברת או מחלקת, אלו מילים ששייכות לעולם הקרנות. מניה ספציפית מעניקה או לא מעניקה דיבידנדים למשקיעים שלה. זה משהו שבכל רגע נתון חברה יכולה להחליט לשנות לכאן או לכאן.
      בפועל זה דומה, פשוט אין פה את כל שיקולי המיסוי כמו בקרנות שדיברנו עליהם.

      לגביי השאלה על התשואה, אין באמת תשובה לזה. אי אפשר לצפות מראש את התשואה, ובדיעבד אחורה זה לא תורם ולא אומר כלום על העתיד.
      לכן השאלה האמיתית היא מה הפיזור שאתה מעוניין בו. לאחר החלטה על הפיזור תוכל לבחור האם אתה מתפשר במקומות מסויימים או לא (כמו לדוגמא הפשרה שאני עשיתי בתיק הפטור בבחירה של VWRA על פניי IMID המקבילה פחות או יותר ל-VT האמריקאית).

      במקומך הייתי מתרכז בפיזור הרצוי, ואז מחפש מה הכי מתאים לפיזור זה ואיפה אני מוכן\לא מוכן להתפשר 🙂

  2. היי!
    תוכל לכתוב על בחירה של בית השקעות (IB או ישראלי) עם התייחסות לקרן עדיפה בגלל ענייני הדיבידנדים והמס?
    כנראה זה אחד הנושאים המבלבלים ביותר שקיימים מול מי שרוצים להתחיל להשקיע בצורה פסיבית מבלי “להפסיד” יותר מדי על מסים בארץ / ארה”ב / אירלנד.

    תודה 🙂

    1. זה בהחלט נושא שאני מתכוון לכתוב עליו 🙂
      אבל רק לחדד משהו – אין קשר בין הברוקר (ישראלי או זר) לבין הקרן להשקעה ונושא המיסוי עליה. חזרתי על נושא זה מספר פעמים בפוסטים השונים בבלוג.
      הבחירה בברוקר היא רק משיקולי עמלות, שירות, אפליקציה, נוחות, התעסקות עמוקה/שטוחה יותר ונושא של מינוף וריביות על פקדונות למיניהם.
      לכן קודם יש לבחור במה רוצים להשקיע ולאחר מכן תמיד אפשר גם לעבור ברוקר בהמשך.

  3. היי
    תודה על ההשקעה
    יש אפשרות לפתוח את האקסל של התיק הממוסה לעריכה ( לפחות לפרטמרים של ההשקעה…)
    ממש הייתי רוצה לבדוק מספרים אחרים כגון אינפלציה שונה/ סכום חודשי נמוך יותר ותשואה מצופה נמוכה יותר

    1. לבקשתך האקסל נפתח להעתקה, תוכל לעשות מה שבא לך אצלך.
      שים לב כי האקסל עדיין בעבודה מבחינתי ולא סיימתי אותו, אך מכיוון שלא מוצא זמן לגשת לזה פותח את האפשרות כעת.

      1. היי.. אני מרגיש שמהו לא מסתדר לי בעמלות ההמרה שלי
        שוחתי היום עם מיטב דש לברר על העניין אלו התשובות
        1. פטור מעמלת המרה
        2. מרווח של 2.2 אגורות מהשער בו הם קונים את הדולר (ככה לפחות הוסבר לי)
        3 עמלת קנייה למניה /קרן סל בארהב 8$ מינימום
        …..
        בהנחה שאני ממיר 10000 שח
        מרווח של 2.2 אגורות יוצא כ 19 $
        עמלת קנייה של 8$
        סהכ 27 $
        האם אני טועה בחישוב ? כי לי זה נראה נורא יקר יחסית ל 4.65 שח לקרן ישראלית

        ***
        (בהנחה שדולר 1= 3.3951 ולכן “דולר של מיטב” יעלה 3.4171 ההפרש הוא 19$)

  4. היי אור,
    בלוג מעולה ומושקע!
    בתיק הפנסיוני ציינת שיש לך פנסיה מקיפה וקופת גמל.
    תוכל להסביר מה השיקול לפתוח קופת גמל ולא ביטוח מנהלים?
    האם יש לכך השלכות ביטוחיות , אובדן כושר עבודה וכו׳?

    תודה!

    1. היי לירן, בשמחה.
      אתחיל ואומר שהיום לדעתי אין שום סיבה להיות בביטוח מנהלים חדש. הכוונה בחדש היא מאז שנת 2013 כאשר כבר אין מקדם מובטח בביטוח המנהלים (במידה ויש לך ביטוח מנהלים שכזה, גם אז לא בטוח בכלל ששווה להישאר בביטוח מנהלים ויש לבדוק את הנושא לעומק. בסופו של יום ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח לא אומר שהמקדם בהכרח טוב מספיק להצדיק את דמי הניהול היקרים מאוד. אם הייתי מציע לך מבצע של טריפל הוט עם מחיר קבוע לכל החיים של 1,000 ש”ח בחודש, היית לוקח? כנראה שלא..).

      שיקולים נגד ביטוח מנהלים:
      * דמי ניהול יקרים מאוד בהשוואה לקופת גמל (בקופת גמל יש 0% מההפקהד וגם מהצבירה לרוב המוחלט תמצא ביותר זול)
      * בקופת גמל יש הרבהההה יותר מסלולי השקעה כולל מסלולים פאסיביים

      מה עם הפן הביטוחי?
      קופת גמל היא מוצר “טיפש”. אם אתה זוכר מהפוסט על הפנסיה, אנחנו מחפשים לתת מענה לשלושה גורמים:
      1. חיסכון
      2. ביטוח חיים\שאירים
      3. ביטוח אובדן כושר עבודה

      קופת גמל נותנת מענה רק למספר 1, החיסכון.
      כלומר, במידה ותבחר בקופת גמל עלייך לטפל בעצמך בביטוחים עבור 1+2. כמו שאפשר לשים לב בשקופים ונהנים – ביטוחים, אני עושה בדיוק את זה.
      בעבר ביטוח מנהלים הכיל גם את 2 וגם את 3, נכון להיום ביטוחי מנהלים כבר לא מכילים בתוכם גם את 2 (ביטוח חיים) ויש לרכוש אותם בנפרד.
      כך שבאמת ההבדל היחידי הוא במספר 3 – אכ”ע.

      האם זה קריטי? לטעמי ממש ממש לא והדבר אינו מצדיק בשום צורה את דמי הניהול הגבוהים של ביטוח מנהלים והיעדר מסלולי השקעה טובים כמו שיש בקופת הגמל.
      בסופו של יום כן תידרש לקנות אכ”ע בעצמך לעומת בביטוח מנהלים, אבל לטעמי שווה לחלוטין את “הטרחה”.

      1. תודה אור!
        לגבי אכ״ע, האם רכשת את המוצר באופן פרטי ואתה משלם עליו באופן חודשי דרך כרטיס אשראי או שיש אפשרות שזה יירד ממהפקדות השוטפות כפי שזה מתבצע אצלי היום?

        תודה!

      2. כמו שניתן לראות בשקופים ונהנים – ביטוחים, עבורי מקום העבודה משלם על כך ולכן הדבר בא לידי ביטוי כהטבה בתלוש השכר שלי.
        במידה ומקום העבודה לא היה מספק הטבה זו, כן – הייתי צריך לרכוש בעצמי באמצעות כרטיס האשראי.

  5. סדרת כתבות מעולה, מעניינת וכתובה נפלא! כל הכבוד וממש תודה!
    מחכה בקוצר רוח לכתבה על בלאקרוק ישראל.

  6. בתיק הממוסה השקעת ב -VT עם דמי ניהול 0.08
    אבל בתכלס בגלל שזאת קרן מחלקת אחרי מיסוי דיבידנדים של הקרן
    יוצא לך לפי מה שרשמת דמי ניהול שנתיים (כולל מיסוי דיבידנדים) של 0.65
    אין קרנות צוברות עם דמי ניהול יותר נמוכים ? או שאני טועה עם החישוב/קו מחשבה
    אשמח שתשפוך קצת אור על הנושא
    תודה מראש יא אלוף

    1. אנסה לענות במקומו 🙂

      הקרנות הצוברות יכולות להיות אך ורק איריות ( אין דבר כזה קרן אמריקאית צוברת)
      ולכן אם אתה רוצה קרן צוברת >> אתה צריך ללכת על קרן אירית ( כי אין אמריקאית צוברת) >> ואז אתה בעצם נכנס לפלונטר של הכפל מס >> אתה נכנס לאותה השוואה של האמריקאית המחלקת מול האירית הצוברת >> ואז בעצם אתה חוזר לאותה נקודה שבגללה בחרת את VT ( אלא אם כן אתה מסתכל על זה לטווח ארוך יותר מ20-25 שנה כמו שהוא רשם בכתבה ) ואז אפקט הריבית דה ריבית בעצם בא לידי ביטוי ומתחיל להיות עדיף על הקרן האמריקאית.

      1. היי אסף,

        תודה על התמצות.
        הבנתי שבטווח הקצר, עדיף VT בגלל שדמי הניהול נמוכים יותר לעומת בלאקרוק שקלית.
        אבל האם המרת המט”ח שדרושה להשקה ב-VT לא מזיזה את כף המאזניים לכיוון בלאקרוק?

        תודה,
        שחר

  7. היי אור, בדיוק סיימתי לקרוא את השורה האחרונה ובעצם את כל הבלוג מההתחלה עד הסוף! העשרת את הידע שלי המון ואני מחכה לעוד כתבות בנושא! אני עדיין לא רואה את כל התמונה בבירור אבל אין לי כל ספק שככל שאמשיך לקרוא התמונה תתבהר 🙂
    בלוג מעולה תודה!

    אני תוהה לעצמי, עד כמה נכון להיכנס לעולם הבורסה וההשקעות?
    האם לא כדאי ללמוד את הבסיס, להיעזר ביועצים, להעביר את קרן ההשתלמות ל 100% מניות והתיק הממוסה ל 50% מניות 50% אגרות חוב השקעה במדד ה S&P 500 ובעצם לתת לזמן לעשות את שלו?
    האנרגיה והזמן המושקעים בלמידת הבורסה יכולים להיות מוקדשים לתחומים אחרים
    עד כמה זה כלכלי? מה בנוגע לתחומי השקעה שונים כמו נדל”ן לדוגמא? הרי יש לך דירה להשקעה! אשמח לשמוע בנושא

  8. היי אור,
    האם יש סיבה מסוימת שיש לך בתיק הפנסיוני קופת גמל שיש בה רכיב פיצויים בלבד? (לא פעילה)

    אשמח לדעת,
    לירן

    1. שום סיבה טובה חוץ מבירוקרטיה מטופשת בניוד מביטוח מנהלים שהיה לי פעם לקופת גמל. אין לזה שום השפעה לרעה או לטובה.

  9. הי אור. בלוג מעולה, תודה! כמה שאלות. לפי ההבנה שלי, הקרנות האיריות משתלמות יותר בתיק הלא ממוסה, ובנוסף, ככל שדמי הניהול של הקרנות האיריות הצוברות נמוכות יותר, כך הן משתלמות יותר לטווח הארוך בתיק הממוסה לעומת האמריקאיות. עם דמי ניהול של 0.12 על vhve, ו 0.18 על eimi , נראה שגם בתיק הממוסה שווה יותר כאזרח ישראלי לקנות קרנות איריות. גם בקרן המחקה של sp500 דמי ניהול 0.07.. מה דעתכם? כמו כן שאלה נוספת, לא הצלחתי להבין עלויות של קניית קרנות איריות (הנסחרות באירופה) דרך ib, ואם גם פה זה שווה יותר..

  10. היי אור,
    בעקבות הפוסט של דניאל אשמח אם תוכל לשתף גם את האסטרטגיה שלך בנוגע לכספי הפיצויים במעבר בין עבודות.

    אנחנו במציאות היום של מעבר בין עבודות כל מספר שנים, ובכל מעבר כזה יש לבחור מה לעשות עם כספיי הפיצויים ולאיזה רצף ליעד אותם.

    במידה ויש לך אסטרטגיה אשמח אם תוכל לשתף ומה השיקוליים שלך

    תודה!

  11. אהלן , אשמח לתשובה לשאלתי..
    אם אני מתכנן להשקיע רק בכלכלה האמריקאית
    אז עדיף לי להשקיע הן בתיק הממוסה והן בתיק הפטור
    בקרן ITOT האירית ולא במקבילה האמריקאית VTI ?
    כי דמי הניהול הם זהים ואני מעדיף קרן צוברת כמובן על מנת להימנע מהתעסקות
    האם הקו מחשבה נכונה ? או שאני מפספס פה משו
    תודה אנשים יקרים ,
    שבוע טוב

    1. היי מנש, בוא נתחיל רגע מההבדל העיקרי בין שתי הקרנות. VTI עוקבת אחרי המדד CRSP US Total Market Index המייצג כמעט 100% מהשוק האמריקאי.
      לעומתה, הקרן ITOT עוקבת אחרי המדד S&P Composite 1500 המייצג בערך 90% מהשוק האמריקאי.
      שתיהן עם כיסוי רחב מאוד של כלכלת ארה”ב, אך VTI תכסה יותר מאשר ITOT. האם זה קריטי? תלוי בך.

      עכשיו לגביי העניין האם היא אירית או לא. היכן ראית כי היא אירית? חיפשתי ובכל מקום שאני רואה מדובר על קרן אמריקאית, מה אני מפספס?
      האם יכול להיות שיש פה בלבול בגלל שמדובר בחברת בלאקרוק (iShares)? לא כל הקרנות שלהם הן איריות, האמת שרובן אינן איריות (פשוט אלו שבארץ במקרה כן).

  12. הי אור,
    במשימות הפתוחות אתה כותב שאתה מתכנן להעביר את קרן ההשתלמות של אשתך למסלול פאסיבי המחקה s&p500, משום שאין מסלולים פאסיביים אחרים. אני בדיוק מחפשת לעצמי קרן השתלמות, וראיתי שלחברת הלמן אלדובי יש כמה מסלולים פאסיביים של קרנות מחקות עולמיות, עם פיזור כזה:
    50% מחקה מדד s&500
    30% מחקה מדד eurostoxx 600
    13% שווקים מתפתחים
    7% ניקיי
    האם לא מדובר בפיזור עולמי לא רע, ועדיף על s&p500 בלבד? (יש להם גם קרנות שמחקות רק את s&p500). או שאני מפספסת כאן משהו?

    לגבי קרן השתלמות, אני חושבת שעדיף IRA כדי שאוכל לקנות קרנות בלאקרוק איריות הנסחרות בישראל (הפיזור המשוקלל הידוע של 65% s&p, שלושים וחמישה אחוז מניות אירופה + עשרה אחוז שווקים מתפתחים) – וכך ליהנות מהטבות המיסוי.

    לגבי קופת גמל – נראה לי שאין יתרון לקרנות איריות, נכון? ואם כך, חשבתי לקנות קרן פאסיבית מחקה מדיים בפיזור עולמי, כפי שכתבתי כאן למעלה. האם יש יתרון מובהק לקופת גמל בניהול אישי על פני קרן כזו?

    תודה רבה 🙂

    1. יש פה כמה שאלות שונות.
      לגביי קופת גמל – דינה כדין קרן התשלמות, שתיהן בתיק הפטור ולכן יש יתרון במיסוי הדיבידנדים לקרנות איריות.
      האם זה מצדיק שימוש ב-IRA? כמו שרשמתי בכתבה על IRA זה לא סוף העולם אם לא תעשו את זה. מדובר על התעסקות שלא בהכרח מתאימה לכולם. אבל זה כבר שיקול של נוחות, מבחינת כדאיות כלכלית – כן IRA עדיפה וקרנות איריות עדיפות.

      לגביי קרן ההשתלמות, שימי לב כי ההפקדה לקרן ההשתלמות מוגבלת (אם עד התקרה אז 1,571.2 ש”ח בחודש) וכי זה לא מספיק כסף על מנת לקנות כל חודש את שלושת הקרנות, או אפילו מספיק בשביל לקנות יחידה אחת של הסנופי של בלאקרוק מכיוון שיש דרישה למינימום קניה של 2 יחידות.
      אז זה אומר שכסף יישב בצד חודש\חודשיים עד שתוכלי להשתמש בו. לשיקולך אם זה נכון או לא.
      אני בכל מקרה קונה את VWRA (משיקולי פיזור עולמי בקרן אחת במקום כמה קרנות), כך שאין לי את הבעיה הזו.

      לגביי קרן ההשתלמות של אשתי, מדובר על סכומים קטנים יחסית (בכל זאת 1,571.2 ש”ח בחודש) ולכן לא כזה קריטי לי כאן אם זה רק הסנופי או עוד פיזור. אעדיף ללכת למקום שנוח לי יותר עם דמי ניהול זולים ככל שניתן. לצערי הסנופי נפוץ יותר מאשר מדד עולמי ולכן יש פחות אופציות. הקרן הזו של הלמן לדעתי לא תרד מ0.5% דמי ניהול וזה לא מספיק טוב לטעמי. במידה ויהיו אופציות טובות יותר בהמשך (אני ממתין לעדכונים מחברת ממיטב ד”ש) אעביר אותה שוב.

  13. שוב הי אור,
    עכשיו קראתי את “שקופים ונהנים – התיק הפנסיוני”, וראיתי כי אצל אשתך כן עברתם לבסוף למסלול הפאסיבי של הלמן אלדובי…ורק ההערה מתחת לטבלה (ב”שקופים ונהנים – התיק הנזיל”) כבר אינה מעודכנת…
    ואז, אחרי שהשתכנעתי כי זו הקרן המועדפת גם עליי (מספר 1543), בדקתי ב”גמלנט” את כלל הקופות המנייתיות, והתבלבלתי לגמרי. הקופות המנייתיות של אלטשולר-שחם, ילין לפידות ואנליסט, ששלושתן אינן פסיביות, הן עם תשואות *הרבה* יותר גבוהות מאשר הקרן הפסיבית של הלמן אלדובי לאורך 5 השנים האחרונות. ברור שלא ניתן לדעת מה יהיה בעתיד, וברור גם כי דמי הניהול שלהן גבוהים יותר, אבל גם בניכוי דמי הניהול נראה כי הן עדיפות בהרבה. מה דעתך על כך?
    ועוד שאלה לאחר שחפרתי שוב ושוב בענייני קרן השתלמות IRA ובפוסט השלישי והמעולה בסדרת “קרנות איריות ומיסוי דיבידנדים”. אתה יכול לתת הערכה כמותית של היתרון של קרן IRA עם קרנות איריות צוברות על פני קרן השתלמות מנוהלת “רגילה”, למשל הקרנות שמניתי כאן למעלה (אקטיבית או פסיבית, לא כ”כ משנה) מבחינת הבדלי המיסוי? כמה זה חוסך לי בסופו של דבר? (ההבדל בדמי הניהול ברור לי).
    כל הדיבור הוא על אירית לעומת אמריקאית, ואפילו שם – למרות שההבדל במיסוי הוא ניכר (הבדל בין 14% ל – 28.75%), זה הבדל שמתייחס רק לתשואה בת 2% מהדיבידנדים, כלומר כל היתרון של האיריות הוא 0.15% לעומת האמריקאיות מסה”כ הכסף שיושב בקרן?
    אני לא מזלזלת גם בהפרש קטן, שהולך ותופח עם השנים, רק רוצה להבין
    תודה רבה על השליחות הנפלאה שלך!

    1. היי גלית, כיף שאת נהנית ורואה בעבודה זו שליחות! זה עוזר להמשיך הלאה!
      לגביי הכדאיות של IRA, ישנה התגובה כאן שכבר נשאלה בתחום – אשאיר לך לקרוא שם 🙂

      לגביי התשואות, יכול להיות שאנחנו לא מסתכלים על אותו הדבר? בבחירה של הקרנות הללו (בקרן ההשתלמות) אני רואה תשואה לאורך 7 שנים גבוהה יותר להלמן. קרן ההשתלמות מחקה מדד של הלמן הוקמה רק ב-2013 אז אמרתי אוקיי בוא נלך להסתכל על המדד עצמו למול אלטשולר ואנליסט.
      הנתונים החל מאוקטובר 2010 ועד אוקטובר 2020:
      אלטשולר – תשואה מצטברת של 125%
      אנליסט – תשוה מצטברת של 96%
      מדד הסנופי – תשואה מצטברת – בערך 215%

      אז נכון תורידי מזה קצת דמי ניהול, והעובדה שהמיסוי דיבידנדים טיפה אחרת – אבל עדיין תגיעי ליתרון של מחקי המדד.
      בטווח של 5 שנים אכן זה לא מחייב להיות המצב, וכמו שדיברתי בכתבה הזו גם אחרי 10 שנים זה לא חייב להיות המצב. אבל חיפוש מהיר באינטרנט מראה מספיק מחקרים שזה לרוב כן המצב.

  14. שואל שוב כי ממש חשוב לי להבין

    אני מרגיש שמשהו לא מסתדר לי בעמלות ההמרה שלי
    שוחתי עם מיטב דש לברר על העניין אלו התשובות
    1. פטור מעמלת המרה
    2. מרווח של 2.2 אגורות מהשער בו הם קונים את הדולר (ככה לפחות הוסבר לי)
    3 עמלת קנייה למניה /קרן סל בארהב 8$ מינימום
    …..
    בהנחה שאני ממיר 10000 שח
    מרווח של 2.2 אגורות יוצא כ 19 $
    עמלת קנייה של 8$
    סהכ 27 $
    האם אני טועה בחישוב ? כי לי זה נראה נורא יקר יחסית ל 4.65 שח לקרן ישראלית

    ***
    (בהנחה שדולר 1= 3.3951 ולכן “דולר של מיטב” יעלה 3.4171 ההפרש הוא 19$)

    1. היי יצחק, אתה לא טועה. הפרש שערי המט”ח זה הכסף הגדול של בתי ההשקעות בארץ עבור מי שרוכש בדולרים.
      מה שכן, שים לב שיש היום הצעות זולות יותר מאשר המרווח שקיבלת, אתה קיבלת 220 פיפס (פיפס זו הספרה הרביעית לאחר הנקודה העשרונית.. לכן מרווח של 220 פיפס הוא בעצם 2.2 אגורות) בעוד אני מכיר הרבה (וגם אני בעבר לפני שהייתי ב-IB) שמקבלים 100 פיפס (אגורה אחת).
      ממליץ להתמקח על המחיר 🙂

  15. אהלן אור,

    קודם כל תודה על הבלוג הזה, עד כה קראתי את כולו ולמדתי הרבה דברים חדשים…
    רציתי להתייעץ איתך על משהו.
    התחלתי השנה להשקיע בבית השקעות ישראלי, קונה את הקרנות של בלאקרוק (סנופי, אירופה ומתפתחים).
    אני יודע שהפיזור הוא לא 100% עולמי, אבל רציתי להתחיל להשקיע ובמקסימום בהמשך אפתח חשבון בIB, אחרי שאבין בדיוק איך עובד עניין ההצהרה למס הכנסה (רעיון למאמר חדש? 😉 )
    חלק מהשכר שלי כולל רכיב דולרי, וחשבתי אולי במקום להמיר לשקל ולהשקיע בבלאקרוק ולהפסיד על עמלות המרה/ספרדים וכו’, להתחיל להעביר את הדולרים ישירות לחשבון מסחר בבורסה האמריקאית, ומשם לקנות VT. אני מודע לזה שעמלת המינימום גבוהה (8$), אבל גם ככה אני מכניס כסף אחת לרבעון, אז כרגע העמלות האלה יהיו זניחות וגם אתקזז פחות או יותר כי אמנע מלהמיר לשקלים.
    עם השיטה הזו יהיה לי גם קרנות איריות וגם קרן אמריקאית, ואז אוכל לנצל את היתרון במיסוי של הקרנות האיריות בטווח הארוך ולהחזיק אותן לזמן ארוך יותר (מעבר ל20-30 שנים)
    בהנחה ובהמשך אפתח חשבון בIB, לא אמורה להיות בעיה להעביר את VT לIB מבית השקעות ישראלי, נכון? איך אני יכול לדעת מה העלות של ההעברה כזאת? יש איזה חיסרון כלשהו בתכנית הזו?

    תודה רבה!

  16. היי.
    לאחרונה בלקרוק ישראל הורידו את ד.נ של קרן סל ssac ל 0.2% .הורדה משמעותית. איך זה משפיע על התיק הפטור ? עדיין יש עדיפות ל vwra ?

    1. אהלן שמואל, אכן אני מודע לשינוי הזה והוא מבורך!
      הקרן SSAC והקרן VWRA אמורות לעקוב אחר דברים דומים (שני מדדים שונים, אבל עם אותה המטרה) ולכן לא צריך להיות הבדל בבחירה ביניהם.
      הקרן SSAC מעט זולה יותר כרגע, אך אני מאמין כי VWRA עוד יורידו מחירים כי היא של ואנגרד – ככה הם עובדים.
      היתרון של הקרן SSAC היא שהיא קרן הנסחרת בשקלים בארץ ולכן קנייתה בתיק הפטור ב-IRA נוחה יותר וזולה יותר כעת.
      גם בתיק הממוסה זו אכן בשורה משמחת. חשוב לזכור כי הקרן SSAC לא מכילה גודל חברות small cap ולכן זה גם שיקול לקחת.

      לא משנה מה תבחר – אלו חדשות נהדרות לכל מי שסוחר בארץ בתיק הממוסה ו\או ב-IRA.

  17. הי אור,
    אתה יודע איך מתרחש מיסוי הדיבידנדים בקרנות הפנסיה שעוקבות 100% מדד SP בעזרת מכשירי השקעה סינטטים?

  18. הי,
    קודם כל ממש תודה! לגמרי עושה סדר.
    מנסה להבין משהו כי אולי פספסתי-.
    ההשוואה בין אמריקאיות לאיריות זה רק באותם נתונים- כלומר אפשר היום להשקיע איריות שקליות בלי המרת מטח, ואילו אמריקאיות חייב להמיר מטח- זה לוקח את זה בחשבון? ואם כן- המרת מטח של IB לא זהה להמרת מטח בבית השקעות ישראלי. או שזה בכלל זניח?

  19. שלום ותודה על הפוסט,
    אם אני קונה מניה ישראלית מחלקת דיבידנדים בחשבון פטור – האם הדיבידנדים חייבים במס?
    אם כן – למה? יש הבדל מהותי בין מס רווח הון למס דיבידנדים?
    וגם אשמח להתייחסות לקרנות מחקות ישראליות כמו ת”א 35 – האם גם בהן יש כפל מס? האם תיאורטית עדיף להחזיק בנפרד את החברות שמרכיבות את מדד ת”א 35 מאשר לקנות קרן מחקה?
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button