מהו יחס התחלופה?
יחס התחלופה מייצג את ההפרש בין המשכורת האחרונה שלנו לפני היציאה לפנסיה, לעומת הקצבה החודשית שתקבלו אחרי היציאה לפנסיה.
שני הנתונים מוצגים כסכומי נטו.
גילאי הפרישה הרשמיים (נכון ל2019) במדינת ישראל הינם 62 ו-67 לנשים וגברים בהתאמה.
במילים אחרות, היחס מודד בכמה השכר החודשי שלי יירד כשאפרוש לפנסיה.
יחס של 100% אומר שאם קיבלתי בעבודה נטו של 10,000 ש"ח בחודש, אז גם בפנסיה אקבל נטו של 10,000 ש"ח בחודש.
50% אומר שאקבל בפרישה רק 5,000 ש"ח. הבנתם את הרעיון.
מה הנתונים אומרים עלינו בישראל?
לצערי הנתונים אינם משמחים. הנתונים התפרסמו באתר כלכליסט ב28.11.2019.
זה אומר שרובנו נצטרך להתרגל למציאות חדשה ביציאה לפרישה. דווקא בגיל שאנחנו נבלה יותר זמן בפעילויות, בטיולים בעולם ובמה שרק נרצה – יהיה לנו פחות כסף.
| נתון | ערך | הערות |
|---|---|---|
| יחס התחלופה בשנת 2017 | 75% | לדוגמא, משכר נטו של 10,000 ש"ח ירדנו ל-7,500 ש"ח |
| יחס התחלופה בשנת 2018 | 58% | מדובר על ירידה של 17% מ-2017! והתחזיות הן שזה רק יילך ויחמיר |
| יחס התחלופה – נשים | 49% | יש לזכור שגיל הפרישה לנשים הינו 62 לעומת 67 של הגברים. הגברים עובדים 5 שנים יותר מנשים, וצוברים יותר נכסים לקראת הפרישה. |
| יחס התחלופה – גברים | 69% | עדיין נמוך, אך בהחלט טוב יותר מאשר מצבן של הנשים. |
מה עם הייטקיסטים? והשכבות החלשות?
מי שמרוויח פחות מהממוצע במשק, יחס התחלופה עבורו יהיה 81%.
כלומר, השכר מלכתחילה היה נמוך וגם יישאר נמוך. אך המעבר בין חיי העבודה לבין חיי הפרישה לא יהיה חד וטראומתי כמו של שאר האוכלוסיה.
הסיבה לכך היא שעבור אוכלוסיה זו, קצבת הזיקנה מביטוח לאומי מהווה אחוז גבוה מהשכר לאחר היציאה לפנסיה.
ומה עם הייטקיסטים? או בעצם, כל מי שהרוויח 150% מהממוצע במשק?
כאן יחס התחלופה צונחחחח ל-42%!
כלומר, אנשים עם שכר גבוה, שהיו רגילים לחיות בצורת חיים מסויימת, פתאום יורדים ל42% ממה שהרוויחו.
"שיפסיקו לבכות! הם הרוויחו יפה ועדיין 42% משכר גבוה זה גבוה!"
זה נכון והכל טוב ויפה, אבל יש פה כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם:
- משבר פסיכולוגי הוא משבר פסיכולוגי. אנשים שלא יתכוננו לירידה כזו חדה בשכר יכולים למצוא את עצמם במצב נפשי קשה שישפיע עליהם ועל משפחתם. למרות ש-42% משכר גבוה זה עדיין גבוה.
- לא מעט אנשים במצב כזה לוקחים על עצמם התחייבויות והלוואות.
כשהשכר יורד בצורה כזו משמעותית ביום בהיר אחד, יכול להיווצר מצב של חדלות פירעון (פשיטת רגל) – לא מצליחים להחזיר את החובות.
מצב זה עלול להביא לקריסה כלכלית, מכירה של הבית, הנכסים וכל דבר בעל ערך.
על אף ההכנסה החודשית הגבוהה, דווקא אוכלוסיה זו עלולה למצוא את עצמה במצב בעייתי מאוד אם לא יזהרו.
לא חסרים סיפורים של אנשים שהיה להם הרבה ובגלל כך הפסידו הכל.
מה אפשר לעשות בנידון?
אני אישית כן מסתמך על הפנסיה בתור מקור הכנסה בפרישה. זה לא שאני לא מחשיב אותה בכלל לעתיד.
פשוט אני מבין שלפי כל הנתונים, הפנסיה לבדה רחוקה מלהספיק לי כשאגיע לגיל הפרישה.
לכן חייבים לחסוך עוד לאורך השנים.
יש דרך יפה להסתכל על זה, וכך אני נוהג.
מה אנחנו לרוב עושים עם הכסף של העבודה?
אנחנו משלמים לאנשים אחרים.
אנחנו משלמים לבעל הדירה שלנו, לבנק, למסעדות שאכלנו בהן, לאמאזון, לסופר פארם וכו' וכו' וכו'.
פשוט משלמים לאנשים אחרים.
בכל ספר הצלחה כלכלית ראוי לציון שקראתי, דבר אחד חוזר על עצמו.
על מנת לדאוג לעתידנו, נדרש קודם כל לשלם לעצמכם ורק אחרי זה לשלם לאחרים.
מה זה אומר קודם לשלם לעצמנו?
הכוונה היא שמתוך משכורת הנטו הנכנסת לבנק, קודם כל שמים סכום מסויים של כסף בחיסכון. זה יכול להיות גם פיקדון בבנק (למרות הריבית האפסית שנקבל), העיקר לחסוך.
כמה שאתם יכולים. ורק אחרי זה ממה שנשאר לשלם לאחרים.
בעצם יצרתם מצב ש"הנטו" שלכם על מנת לשלם לאנשים אחרים, נמוך יותר. הוא נמוך יותר בדיוק בגובה הסכום שהחלטתם לשלם קודם לעצמכם.
כך אתם מתאימים את התקציב החודשי למציאות חדשה כאילו אתם מרוויחים פחות לצורך תשלום לאחרים.
מה כבר 200 ש"ח בחודש יעשו?
הנה שאלה שמישהו איתגר אותי בה:
תסביר בבקשה. כל חודש אנחנו חוסכים כמעט 20% מהמשכורת שלנו לפנסיה ועוד 10% לקרן ההשתלמות. מה ה-200 שקל האלה כבר מוסיפים למאזן הכללי? אדם ממש ספקן
וכמובן שהדבר הראשון שחשבתי עליו היה:
בוא נניח והיינו מתחילים מ-0 ומשקיעים את זה בשוק האמריקאי עם תרומה "עלובה" של 200 ש"ח בחודש.
רק כדי למשוך את תשומת ליבכם, אחרי 25 שנה (שזה זמן סביר עד הפרישה להרבה מהקוראים באתר) היו לנו 287,611 ש"ח.
מתוכם אנחנו הפקדנו 200 ש"ח בכל חודש למשך 25 שנה. סה"כ 60,000 ש"ח.
כלומר שמנו רק 20% והיתר התשואות והריבית דריבית עשו בשבילנו.
(הנתונים החל מ1994 ועד 2019. היו שם 3 משברים גדולים בדרך ועדיין הרווחנו המון! כמובן שאלו נתוני עבר ולא בהכרח כך יהיה בעתיד).
עכשיו כשמשכתי את תשומת ליבכם, הדבר תורם הרבה יותר באמצעות:
1. משמעת
אנו נתחיל ב-200 ש"ח בחודש.
מהר מאוד (אחרי כמה חודשים) נראה ש"וואלה, בכלל לא הרגשתי את זה החודש, ואני עדיין חי יפה מאוד. אולי אשים עוד 200 ש"ח בחודש".
תרגיל נוסף שעשיתי עם ידידה שלי היה לשים רק 100 ש"ח בחודש בצד לחיסכון.
היא התנהלה כלכלית בסדר גמור לאתגרים שעברה עד היום. אבל היא לא ידעה כיצד להתנהג על מנת לענות על האתגרים הכלכליים הבאים אליה בקרוב.
אחרי חצי שנה פתאום היו שם 600 ש"ח (החיסכון היה ללא השקעה ולכן לא הייתה גם תשואה) ועבורה זה היה סכום משמעותי.
פתאום, היא התחילה להפקיד יותר ויותר לחיסכון.
בכל פעם שהיא הגדילה את החיסכון היא התרגלה למציאות החדשה ולתקציב החודשי החדש שלה.
היא המשיכה זאת עד שהגיעה לנקודה שהרגישה כי כל סכום נוסף ישנה עבורה את אורח חייה בצורה שהיא אינה חפצה בה.
היא עצרה כשהגיעה לחיסכון של 40% מהשכר החודשי. כל זאת מבלי לפגוע באיכות החיים שלה. פשוט בלי סתם להוציא כסף על שטויות מיותרות "סתם כי יש".
אז כמו שאתם רואים, לא צריך להיות הייטקיסט שיש לו מלא כסף לשים בצד לחיסכון כדי שהניסוי יביא לשינוי משמעותי.
2. אתה תתחיל לבזבז פחות על דברים מטופשים
תמצאו את עצמכם עושים דברים קטנים שלא נהגתם לעשות לפני.
תוציאו מזומנים ללא עלות מכספומט של הבנק במקום לשלם 7 ש"ח עמלה, תוותרו על להעביר את האשראי במכונת השתיה במחיר מופקע, תתחילו לחפש יותר מבצעים, אולי תחנת הדלק הזו זולה יותר ולא דורשת סיבוב מיוחד.
עוד ועוד ועוד דוגמאות.
בשורה התחתונה, שינוי המחשבה הזו ייצר עבורכם הזדמנויות.
אתן את אשתי ואותי כדוגמא.
אנחנו עושים מעקב הכי פשוט בעולם על התזרים החודשי שלנו.
לשלם לעצמנו כל חודש דחף אותנו לעשות זאת.
שום דבר מתוחכם. אנחנו לא מחלקים לקטגוריות של הוצאות ולא נעליים. הכי פשוט שיש.
כמה נכנס, כמה שילמנו לעצמנו וכמה שילמנו לאחרים. בסדר הזה.
בכמה שילמנו לאחרים נכנס הכל. כולל שכר הדירה (הרי אם באמת נרצה, נוכל לגור במקום זול יותר ולשלם לאחרים פחות. כרגע בכל אופן החלטנו להישאר בביתנו).
בדיוק היום סיימתי לנתח את הנתונים עבור שנת 2019!
לעומת שנת 2018, שילמנו לאחרים 10% פחות!
מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא חי במסכנות או מתקמצן על עצמי. אני לא אוותר על החו"ל הקבוע שלנו או על בילוי טוב.
אבל התרגיל של לשלם לעצמי קודם, אפילו אם זה סכום מועט, גרם לשינוי.
כלומר זה פחות ה200 ש"ח בחודש ויותר ה- state of mind אדם שכבר פחות ספקן
זה גם וגם.
קודם כל נדרש להגיע לשינוי המחשבתי. זה שאני חוסך יותר לא אומר שאני מוריד את רמת החיים שלי. פשוט מנווט אותם בדרך קצת שונה.
לשלם לעצמך קודם זה תרגיל בדרך לשם.
אחרי זה, אם התחלת לשלם לאחרים פחות, אבל השארת את זה סתם בעו"ש אתה עדיין משלם לאחרים. אתה משלם לבנק ולאינפלציה.
ומה בתכלס?
לטעמי הסדר צריך להיות:
- התחילו בתרגיל של לשלם לעצמכם על מנת לחזק את המודעות ולהביא לשינוי מחשבתי. אתם לא פוגעים לעצמכם באיכות החיים!
- הצלחתם להביא לשינוי המחשבתי ואפילו מצאתם את עצמכם מגדילים את החיסכון החודשי.
- אתם מצילים כל חודש כסף ומשלמים לעצמכם!
את הכסף הזה יש להשקיע ולחסוך על מנת שיעבוד עבורכם. זיכרו, כסף ששוכב בבנק לא נשאר אותו הדבר, אלא מפסיד בעקבות שיקולי אינפלציה.
דבר אחרון וחשוב מאוד לטעמי.
כל הדברים האלו פשוט לא יעבדו לכם אם לא תעבדו ביחד כבני זוג לגרום להם לעבוד.
זה פשוט לא עובד אחרת.
באופן טבעי אחד מבני הזוג פחות מעורב בנושאים כלכליים. חייבים לגרום להם להתעניין בנושא.
תהיו יצירתיים, אתם מכירים את האדם השני הכי טוב בעולם. מה יעזור להם להיכנס איתכם להרפתקאה הזו?
אני אישית עזרתי לאשתי להתחיל להתעניין ע"י הפיכת הנושא לסוג של משחק.
והיום, אשתי שולטת בחומר בצורה מדהימה שלא נופלת ממני.
זו הפילוסופיה שלי לפחות 👭🏽
תכלס.
- יצאתם מאיזור הנוחות ובחרתם ללמוד? אתם בדרך הנכונה! נסו את הלינק הזה כדי ללמוד איך לחסוך כסף מקניות באינטרנט בלי מאמץ ועל הדרך לתמוך באתר 😎
- סיימתם לקרוא הכל?
הגיע הזמן לקחת חלק מהקהילה הכלכלית של ישראל בפורום תכלס כלכלה!
הפורום פועל בשיטה שבה הקהילה מצביעה על השאלות והתשובות הכי מעניינות וטובות! על כל שאלה ניתן גם לסמן מה התשובה הטובה ביותר ולעזור לשפר את תוכן הפורום!
למי שמכיר מדובר על גרסא ישראלית של אתר המתכנתים הפופולרי Stackoverflow, שבו אנשים מתקדמים בדירוג שלהם באתר על סמך איכות התוכן שהם מייצרים ולא על פי הכמות 💪💪💪 - במיוחד לגולשי האתר – הטבות והנחות בתחומי כלכלה שונים – קורסים, כלים, שירותים, אנשי מקצוע ועוד. תקפצו להתעדכן מה חדש 🔥🔥
- אהבתם אותנו? עזרו לנו להפיץ ת'בשורה וכתבו לנו ביקורת חיובית בפייסבוק!
שאלה לגבי יחס התחלופה – "ההפרש בין המשכורת הממוצעת *במשק* לפני היציאה לפנסיה" – לא הגיוני יותר לקחת בחשבון את המשכורת הממוצעת (בין אם משכורת אחרונה, או משכורת ממוצעת לאורך החיים) של היוצאים לפנסיה באותה שנה? (כדי לשקף את הירידה הצפויה באיכות החיים).
*אחרת כל עלייה במשכורת הממוצעת במשק מושכת את היחס הזה למטה
הכוונה הייתה המשכורת הממוצעת במשק של הפורשים ולא של כל האוכלוסיה.
אכן המשפט הזה לא ברור ואתה צודק לחלוטין. אתקן את זה עכשיו 🙂
תודה על תשומת הלב!
אהבתי, תודה רבה
מאוד אהבתי את הכתבה ואת ההסברים על החשיבה. אני עצמי גם מנהל תקציב וחוסך במגוון ערוצים מנייתים וסולידים. ותמיד מנסה להסביר לאחרים למה צריך לחסוך. אבל ההסבר שלך מצוין לצורה שחסכון גורם לשינוי במחשבה. נהדר! אדאג להעביר זאת לאחרים. תודה
שמח מאוד שאהבת אלי! כיף שאתה קורא בבלוג וממשיך להנות ממנו!
היי אור,
אפשר פירוט איך חישבת את הרווח של אותה בחורה מ200 ש״ח בחודש ל290K תוך 25 שנה?
תודה!
אתה כותב מעולה, וכיף שהחלטת לפתוח את הבלוג הזה.
תודה לך:)
שמח שנהנית 🙂
פוסט מצוין.
רק דבר אחד שלא בא בחשבון מכניסי משכורת גבוה לרוב לא מזבזים את כל ההכנסה לצורך מימון מחיה שוטפת מכח עקרון התועלת השולית הפוחתת כל שהשד לא יהיה נורא כל כך בפרישה.