הכנסה פאסיבית מזווית טיפה שונה

כחלק מהרבה פניות שאני מקבל בדף צור קשר שלנו, פנה אליי קורא בשם ליאור נ.
ללא ספק ליאור הוא אחד הקוראים היותר נלהבים שכתבו לי ושאל שאלות מדויקות ועם חשיבה קדימה.
אחת מהשאלות של ליאור הייתה כיצד ניתן לייצר הכנסה פאסיבית שתעזור לדחוף אותנו קדימה לעבר עצמאות כלכלית בנוסף למשכורת שלנו.
שאלה בהחלט במקום.

ליאור – גרמת לי לחשוב

באותה העת התשובה שהייתה לי היא סה"כ די בנאלית ולא מחדשת שום דבר במיוחד.
תמיד אפשר להרים אתר שיכניס קצת כסף, תוכניות שיווק שותפים, להשכיר את הרכב שלך, לענות על סקרים באינטרנט וכו'.
כל הדברים הללו הם בהכרח לא פאסיבים בהתחלה. הם דורשים עבודה, יצירת מומנטום והרבה השקעה לפני שיש איזשהו סיכוי שיהפכו להכנסה הפאסיבית שליאור דיבר עליה.
הכי קרוב שיש לנו המשקיעים הפאסיביים זו השקעה פאסיבית בשוק ההון.
סה"כ די פשוט, קונים קרנות סל ונותנים לכסף שלנו ללכת לעבוד בשבילנו. לא רע בכלל.
אבל זה לא עונה על הבקשה של ליאור – איך אני משיג עוד כסף באופן פאסיבי בנוסף למשכורת שלי כדי לתת דחיפה לעצמאות הכלכלית ע"י קניה של יותר קרנות סל מאשר מה שהמשכורת שלי מאפשרת לי.

השאלה של ליאור ישבה עליי מספר שבועות. המשכתי לחשוב על זה ולחפש דרכים יצירתיות.
ופתאום זה היכה בי! למה לא להסתכל על זה מזווית טיפה שונה?
מה אם הייתי אומר לכם שבהשקעה של 210 ש"ח תהיה לכם הכנסה פאסיבית לכל החיים של כ-220 ש"ח בכל חודש?
האנשים הפחות מנוסים בקהל היה אומרים ישר: "ברור! אני על זה!".
האנשים היותר מנוסים היו יותר ספקנים ואפילו מתחילים לקלל אותי ("הוו הנה, גם הוא נפל לשיווק…"). ובצדק.
אני מבטיח לספקנים שתכף תבינו למה זה נכון לגמרי.

מהי אותה זווית שונה שהסתכלתי עליה ואני רוצה לשתף אתכם בה?
המטרה הסופית של ליאור הייתה:
הגדלה פאסיבית של ההכנסות, מעבר למשכורת, לצורכי השקעה פאסיבית בשוק ההון.
אבל ליאור מעולם לא דיבר על הגדלת ההכנסות! ברור לכולנו שלזה הוא התכוון, אבל בפועל אפשר להסתכל על זה מזווית שונה:
הקטנה פאסיבית של ההוצאות, לצורכי השקעה פאסיבית בשוק ההון.
השורה התחתונה זהה בשני המקרים – אם אמצא דרך לצמצם את ההוצאות שלי, באופן פאסיבי שלא ידרוש ממני מאמץ, יהיה לי יותר כסף פנוי להשקעה בשוק ההון.

בעצם מה שאנחנו מחפשים נקרא חיסכון פאסיבי.
זווית שונה ומעניינת, לא?
בכתבה זו אשתף אתכם בחיסכון פאסיבי שכבר הרבה זמן רציתי לאמת.

חיסכון פאסיבי בחשמל – נורות לד (LED)

נתחיל מהשורה התחתונה:

עכשיו כשהשגתי את תשומת ליבכם, בואו נבין למה ואיך.

הנחות ומונחי בסיס

קוט"ש

קילוואט־שעה (kWh) – יחידת המדידה שעל פיה אנו משלמים לחברת החשמל, מודדת 1,000 וואט.
לדוגמא, עבור נורה שצורכת 100W לשעה, בתעריף חשמל של 52.56 אגורות עבור כל קוט"ש (נכון ל-2020) נחוייב בסכום של 5.246 אגורות עבור כל שעה שהנורה דולקת.

Luminous Flux (נמדד ביחידות Lumens)

כמות האור המוקרנת בשנייה אחת ממקור אור (כגון נורה) בכל כיוון, או כמות האור הנקלטת במשך שנייה אחת מכל כיוון.
לא מעט פעמים בקניית נורות אנו עושים שימוש בוואטים (W) על מנת לקבוע את עוצמת האור הדרושה לנו.
למרות שהתרגלנו לכך, זוהי אינה הדרך הנכונה מכיוון שסוגי נורות שונים דורשים כמות חשמל אחרת על מנת להפיק את אותה עוצמת האור.
קניית נורת ליבון הצורכת 100W לא מאירה באופן חזק יותר מאשר נורת לד הצורכת רק 20W.

הנה השוואה נכונה בין כמה סוגי נורות ובין עוצמת האור (Lumens) והספק החשמל (W)  הנדרש על מנת להפיק עוצמה שכזו:

כמה נורות יש לנו בבית?

על פי מסמך שפירסמה חברת החשמל בפברואר 2009, נראה כי בבית ממוצע באירופה ישנן 25 נורות.
בשנת 2007 פורסם בCBS News כי בבית אמריקאי ממוצע ישנן 45 נורות.
לצורך החישובים בכתבה זו אניח כי הישראלים נמצאים איפשהו בין האירופאים לאמריקאים ומשתמשים ב-35 נורות על מנת להאיר את ביתם.

כמה זמן הנורות עובדות בבית?

לא מצאתי נתון אמין מספיק לטעמי בשביל לשים לינק אליו.
לאורך חיפושיי באינטרנט, הנתון המקובל בטבלאות ההשוואה היה 5 שעות הפעלה יומיות בממוצע לכל נורה בבית.
מנקודה זו בכל חישוביי אשתמש בנתון הזה על מנת להבין את העלויות השונות.
הערה: יכול מאוד להיות שנתון זה אף גבוה יותר היום בעידן הקורונה כשאנו שוהים בבית הרבה יותר מבעבר.

סוגי נורות

נורת ליבון – הישנה והלא טובה

מקור אור חשמלי ישן ביותר שעדיין נפוץ מאוד בבתי מגורים.
הנורה בנויה מתיל להט אשר מגיע עד לכ-1,000 מעלות צלזיוס בזמן הפעלת הנורה!
על מנת לא לקרוע את חוטה תיל מהר, מפיצה הנורה חום רב ובעצם רק כ-5% מהאנרגיה שבה משתמשת הנורה הופך לאור. כל היתר הופך לחום.
עובדה זו מהווה עלות נחבאת נוספת לנורות הליבון – בקיץ הישראלי החם כמות של נורות ליבון בבית תגרום לנו לעלייה בהוצאות קירור הבית.

נורת הליבון לכשעצמה היא בזבזנית בצריכת החשמל שלה, אך עלותה זולה מאוד.
משך החיים הממוצע של נורת ליבון עומד על כ-1,000 שעות.
בהמשך הכתבה ישנה טבלת השוואה בין סוגי הנורות השונים עם כל הפרמטרים הרלוונטיים.

נורת CFL – חביבת הקהל

כשמישהו חושב על נורה חסכונית – הוא חושב על נורה מסולסלת.
שמה האמיתי של נורה זו הוא CFL – Compact Fluorescent Lamp (או בעברית פלורסנט קומפקטי).

נורת ה-CFL מהווה תחליף מעולה לנורת הליבון הבזבזנית:

כמו שכבר ציינתי קודם, בהמשך הכתבה ישנה טבלת השוואה בין סוגי הנורות השונים עם כל הפרמטרים הרלוונטיים.

נורת לד (LED) – יהלום בלתי מלוטש

כשאנשים חושבים על נורות חסכוניות, אוטומטית קופצת להם בראש התמונה של נורת ה-CFL המסולסלת.
אין מה לעשות, עיצוב מוכר.
המבנה המסולסל והמיוחד של נורת ה-CFL השריש לנו בראש כי כשצריך נורות חסכניות צריך אותן.

אז האמת שנורת הלד היא דווקא כן יהלום מלוטש.
מבין שלושת הנורות היא הנורה היעילה ביותר הן בצריכת החשמל והן באורך חיי הנורה.
לדעתי נורות הלד לא "תפסו" כמו נורות ה-CFL בגלל המבנה "המשעמם" שלהם שמזכיר את נורות הליבון.
כיצד תבחינו בין נורת הליבון ונורת הלד?
בעוד נורת הליבון בעלת זכוכית שקופה, צבע הזכוכית של נורת הלד הינו חלבי ואינו שקוף.

בעבר נורת הלד עלתה המון כסף, אבל היום מחירה נמוך ומחזיר את השקעתו מהר מאוד (אני אישית קונה את שלי באליאקספרס לאחר שוידאתי את איכות הנורה ומשך החיים שלה. יש גם במחיר טוב יותר אם צריכים לקנות כמות גדולה יותר של נורות).

כמה היא יותר יעילה? מה עלותה לעומת האחרות? באיזה סוגי צבעים ניתן להשיגה?
כבר נגיע להשוואה המלאה בין הנורות, אבל קודם – כמה בכלל עולה לנו להאיר את הבית?

אז כמה בעצם עולה לנו להאיר את הבית?

הנתון הישן

על פי כתבה ב-ynet משנת 2012, עלות הפעלה שנתית של נורת ליבון אחת למשך 5 שעות ביום עומדת על 107 ש"ח.
בהנחה ויש לנו 35 נורות ליבון בבית, העלות השנתית הכוללת של תאורת הבית תעמוד על 3,745 ש"ח בשנה!

אתם כבר מכירים אותי – אני לא מסוגל לסמוך על נתונים כאלו בצורה עיוורת, במיוחד כשהם לפני 8 שנים. בואו נראה איך לחשב זאת בעצמנו, ועל הדרך נראה האם הנתונים הללו אמינים או לא.

עשו זאת בעצמכם

בחלק זה אדגים את דרך חישוב העלות השנתית על נורת הליבון. לאחר מכן בטבלת ההשוואה שלנו אראה פשוט את הנתון הסופי גם עבור נורת ה-CFL ונורת הלד.
אני מזכיר לכם שאלו הנתונים שנעבוד איתם:

1. בחישוב של 5 שעות ביום, נורה אחת צורכת 500W חשמל.
2. עלות החיוב על הפעלה יומית זו נעשית ע"י החישוב של 500W חלקי 1,000W (מכיוון שהמחיר הנקבע ע"י חברת החשמל נמדד עבור כל 1,000 וואט), כפול 52.46 (העלות באגורות לקוט"ש אחד).
   לכן החיוב היומי של נורת ליבון אחת הפועלת 5 שעות ביום הוא: 0.2623 ש"ח.
3. בשנה יש לנו 365 ימים, ולכן העלות השנתית הממוצעת של הפעלת נורת ליבון אחת למשך 5 שעות ביום היא כ-96 ש"ח (11 ש"ח פחות מהנתון השנתי של ynet מ-2012. סה"כ היו מדוייקים ותעריף החשמל השתנה מאז).
4. בבית ממוצע יש 35 נורות ליבון ולכן העלות השנתית הממוצעת של תאורת הבית הינה 3,360 ש"ח.

השוואה זריזה בין שלושת סוגי הנורות

הגיע הזמן להשוואה האולטימטיבית!
(במכשירים מסויימים יש צורך לגלול שמאלה/מטה על מנת לראות את מלוא תוכן הטבלה)

לסיכום

כשחושבים על הכנסה פאסיבית אנו חושבים על הגדלת ההכנסות באופן פאסיבי דבר המקטין את התלות שלנו במקום העבודה.
המטרה היא להגדיל את היכולת שלנו לחיות תקופה ארוכה יותר ללא מקום העבודה.
לעומת זאת, חיסכון פאסיבי בהוצאות נותן אפקט דומה – ההוצאות שלנו קטנות באופן פאסיבי, מה שגורם להארכת שהיכולת שלנו לחיות יותר זמן ללא מקום העבודה.
לדבר הזה קוראים חיסכון פאסיבי.

בכתבה זו כיסינו את החיסכון הפאסיבי באמצעות שימוש בנורות לד (LED) על פניי נורות הליבון הזולות יותר בטווח המיידי, אך יקרות יותר בטווח הקצר\ארוך.
כל זאת ללא מאמץ ובאופן פאסיבי לחלוטין (למעט קניית הנורות והחלפתן בבית).
בכתבה קיבלתם גם את הכלים הדרושים לבצע חישוב מדוייק עבור ביתכם כדי להבין כמה בדיוק תחסכו בבית שלכם ולא רק על פי הממוצע.
על הדרך גם היינו ירוקים יותר ללא מאמץ. למי שזה חשוב לו זו בהחלט נקודת בונוס כיפית לקבל.
ורק לחדד למי שעדיין לא הבין:

ככל שיעלו לי עוד רעיונות לחיסכון פאסיבי בעתיד, אני מבטיח שאשתף.
דבר אחד יהיה משותף לכל הרעיונות – כולם יוקדשו לליאור נ. 😉

תכלס.