לוח השנה למשקיע

אני חייב להודות שכשרק נכנסתי לכל העולם של ניהול התיק הנזיל שלי הלכתי קצת לאיבוד. מה צריך לעשות? ומתי? לכן הקמתי עבורכם את לוח השנה למשקיע.
מטרתו היא להראות על ציר הזמן מה הפעולות שאנו עושים כדי שתוכלו לקבל מושג כיצד אנחנו עובדים.

נתחיל מהסוף

הנה לוח השנה למשקיע של אשתי ושלי. תעיפו מבט בלוח השנה ואז תעברו ישר להסברים למטה כדי שתוכלו להבין מה בדיוק הולך כאן 🙂

לוח השנה עבור התיק הממוסה

כמה להפקיד כל חודש?

התשובה מבחינתנו – את המקסימום שאתם יכולים.
אנחנו הגדרנו לעצמנו סכום מסויים שאנו רוצים שיישאר לנו בעו"ש (יש כאלו שקוראים לזה "קרן חירום") ופעם בחודש כל אגורה שעולה על הסכום הזה מופקדת לתיק הממוסה שלנו להשקיע פאסיבית.

למה בעצם לא פשוט למכור חלק מהתיק הממוסה שלי במידה ואני צריך את הכסף?
מכירה של מניות או אגרות חוב מהתיק יוצרת אירוע מס. כלומר, באותו הרגע תצטרכו לשלם מס רווחי הון (נכון לרגע זה עומד על 25%) על כל הרווחים שעשיתם.
במקום זאת, הכסף הזה היה יכול לעבוד עבורכם בתיק הממוסה שלכם ולצבור ריבית דריבית ובכך הייתם מגיעים לעצמאות כלכלית מהר יותר.
בגלל הסיבה הזו אנו נמנעים ממכירה מיותרת של הנכסים שלנו כדי לדחות את המס כמה שיותר.

יותר מדי התעסקות עבורכם? תעשו את זה פעם ברבעון ולא פעם בחודש. הכל תקין.
למה בכל זאת פעם בחודש?
כמו שראינו, עבור התיק שלנו היסטוריה יש תשואה ריאלית ממוצעת של 5% שנתית. כלומר, בכל חודש בממוצע זה יוצא 0.42% תשואה. מבחינתנו להפקיד פעם ברבעון אומר שזו תשואה מבוזבזת שהולכת לפח ולכן אנו מפקידים פעם בחודש לאחר קבלת המשכורות של שנינו.

מילה על "קרן חירום" – יש לא מעט אנשים שנגד הרעיון הזה בגלל הסיבה שתיארתי על תשואה שהולכת לפח. בנוסף לזה, בעידן של היום ישנה תמיד את הטענה שבמקרה הצורך תמיד אפשר לקחת הלוואה זולה אם יש מקרה "חירום" פתאום.
אישית אני תומך בגישה זו והסכום שקבענו לעצמנו השאיר בעו"ש הוא יחסית מאוד נמוך ומסתמך על זה ששנינו עובדים וכל ההוצאות שלי לא מגיעות לרמת ההכנסות שלנו.
במידה ואחד מאיתנו יתפטר / יפוטר כנראה שנצטרך לתקף מחדש את אותו סכום החירום בעו"ש שלנו. לכן הסכום הזה הוא גמיש וצריך להתאים לכם 🙂
בשורה התחתונה הכלל הכי חשוב מבחינתנו – תעשו את מה שמרגיש לכם נוח! העיקר שתעשו.

מה קורה עם התיק בדצמבר?

בדצמבר בעצם נבצע את האיזון השנתי שלנו.
להזכירכם, אסטרטגיית האיזון שלנו אומרת שבעת האיזון (כאמור חודש דצמבר) אנו נבחן את היחס בין האפיק הסולידי שלנו (אג"ח) ובין האפיק המנייתי שלנו. במידה והיחס השתנה כך שיש חריגה של מעל 5% ממה שקבענו לעצמנו נבצע איזון בתיק.
במידה והאיזון יכול להספיק רק ע"י הפקדת הכספים החודשיים – מעולה, אין לנו אירוע מס.
אבל, במידה וזה לא מספיק על מנת לבצע איזון (מה שסביר שיקרה בתיקים גדולים), בעצם נמכור יחידות מהאפיק שחרג כלפיי למעלה ונקנה יחידות מהאפיק שחרג כלפיי למטה.

המטרה העיקרית שלנו בביצוע האיזון היא לשלוט ברמת הסיכון שנוחה לנו. אם מה שאני מרגיש נוח איתו (כלומר, סיכוי נמוך יותר שאעשה שטויות במצב של קריסת מערכות) זה יחס של 20% אג"ח ו-80% מניות, אני רוצה לשמור על יחס זה גם בזמנים הטובים שהכל נראה ורוד.
נכון לינואר 2020 עברתי לתיק של 100% מניות ולכן אין לי צורך באיזון התיק. השארתי את נושא האיזון מפורט בלוח השנה כאן על מנת לסייע לכל מי שאינו ב-100% מניות. בהמשך אפרסם גם כתבה על מדוע להחזיק 100%, השיקולים השונים במעבר לתיק שכזה וכיצד זה מסתדר עם הרצון שלנו לקניית דירה למגורים.

דיבידנדים

בכלי ההשקעה שבחרנו לעצמו לתיק הנזיל ישנה חלוקה של דיבידנדים פעם בשלושה חודשים. קבלת דיבינדים זו מצויינת בלוח השנה עם הסימן . כסף זה יצטרף פשוט לסכום ההפקדה החודשית שלנו לתיק הממוסה.

לוח השנה לתיק הפטור (IRA – Individual Retirement Account)

עדכון דצמבר 2020

בעקבות שינוי בעמלות הקניה של ניירות זרים בקרן בניהול עצמי (IRA), חל שינוי באופן ההשקעה באמצעות IRA.
השינוי הוא כי עמלת המינימום בקניית קרן זרה (שעד כה עמד על $10 לקניה) ירד ונעלם מהעולם. זהו כמובן שינוי לטובתנו.
אז, מה השתנה?

אלו כמובן חדשות נהדרות אשר מפשטות את תהליך הקניה בחשבון IRA.
על מנת שתוכלו להבין מהי אותה תחנת ביניים שדיברתי עליה, אני משאיר כאן גם את התהליך שהיה טרם השינוי הזה, אתם יותר ממוזמנים לדלג עליו במידה ותרצו.

לפני דצמבר 2020 – ידע העשרתי בלבד שאינו רלוונטי עוד

כפי שניתן לראות, עבור התיק הפטור אנו קונים בכל חודש קרן ישראלית ורק פעם בשנה מוכרים את הקרן הישראלית וקונים בכסף הזה קרן אירית (שוב, הסברים מפורטים יותר בפוסט על התיק הנזיל. תזכורת: סיבה עיקרית לכך היא שקרן אירית צוברת תהיה יעילה יותר מבחינת מיסוי מאשר קרן ישראלית).
הסיבה לכך היא עלויות קניה של קרן במטבע חוץ לעומת קרן בש"ח.
קרן אירית שנקובה במטבע חוץ (במקרה שלנו הקרן האירית IMID VWRA) דורשת 2 פעולות יקרות בחשבונות IRA בישראל:
1. המרת שקל למטבח חוץ – עלות לא קטנה בבתי ההשקעות \ הבנקים בארץ המאפשרים שימוש ב-IRA.
2. רכישה בבורסה שהיא לא הבורסה הישראלית. נכון לרגע כתיבת פוסט זה ישנה עמלת מינימום של $10 לכל רכישה.

לאחר הרצת חישובים על הנושא, יצא שמשתלם יותר לקנות כל חודש קרן ישראלית ופעם בשנה למכור את האחזקות בה ולקנות במכה אחת את הקרן האירית.
נקודת הנחה של חישוב זה היא שבקרן השתלמות יש הגבלה נמוכה של הפקדה עד התקרה בחוק (נכון לרגע זה 1,571.2 ש"ח בחודש) ולכן מדובר על סכומי הפקדה חודשית קטנים שלא מצדיקים קניה יקרה של מינימום $10 לכל רכישה (שכן בסכום הפקדה זה לא באמת מגיעים למצב שמצדיק $10 עמלה וסתם משלמים ביוקר מינימום שלא מתקרבים אליו בכלל).

"אבל אמרנו שמכירה של מניות יוצרת אירוע מס, לא? אם כך אתה סותר את עצמך ויצרת לנו אירוע מס!"
אז רק כדי לחדד את הנושא, אל תשכחו שאנחנו מדברים על התיק הפטור שלנו, כך שיש כאן דחיית מס ולכן אין שום בעיה למכור את הקרן הישראלית ולקנות במקומה קרן אירית ללא יצירת אירוע מס.

כמובן שמדובר ברמת יעילות שלא חייבים לבצע אותה במידה ומרגישים שזה יותר מדי, בכל מקרה אנו עושים זאת 🙂

מעקב אחר הוצאות

אחת מהמטרות שלנו לקראת עצמאות כלכלית היא לצמצם הוצאות מיותרות ללא ירידה ברמת החיים שלנו.
על מנת לעשות זאת, אישתי ואני יושבים פעם בחודש על העו"ש של הבנקים שלנו ומכניסים את הנתונים הבאים לאקסל:

הערך של אסיפת נתונים אלו מגיע אחרי שיש כבר מספר חודשים של מידע.
פתאום יש לנו יכולת לתכנן קדימה, לראות מה הממוצע שלנו בשנה מסויימת ולנסות להשתפר בשנה הבאה, כמה אחוז מההכנסות שלנו אנחנו חוסכים? והאם זה מספיק לנו כדי לעמוד במטרות והיעדים שלנו?

ערך נוסף ששמתי לב אליו זה שאישתי נכנסה הרבה יותר לעיניינים וקיבלה הרבה יותר מוטיבציה ששנינו נתייעל (בצורה שלא פוגעת באיכות החיים שלנו) אחרי שהתחלנו לעשות זאת ביחד. ממש ראינו ירידה של 2,000 ש"ח בחודש על בזבוזים של שנינו בין שנה לשנה שאחריה.
זה לא היה פשוט בהתחלה והייתי צריך להנגיש את זה בצורה של משחק, אבל אחרי המשוכה הזו אנו רואים רווח עצום ממופע חודשי זה.
בתכלס, תמיד יהיה את האחד בקשר שמרגיש יותר בנוח להיכנס לפן הכלכלי מאשר האדם השני, וגם אתם צריכים למצוא את הדרך להנגיש את הנושא לבן או בת הזוג שלכם. זה לא שהם לא רוצים להבין / לעזור לכם, הם פשוט עוד לא יודעים איך. בינתיים 🙂

אמרת שאתם עושים עוד משהו פעם בשבוע, מה זה?

כמו שראיתם מקודם, אנחנו כן עוברים על העו"ש בבנקים שלנו פעם בחודש ומזינים כמה אנחנו משלמים לעצמנו (חוסכים), כמה משלמים לאחרים וכמה עבור הלוואות (שכמו שארנו מבחינתנו מהוות מנוע צמיחה).
אבל כל זה נעשה בדיעבד בסוף החודש. הבעיה בזה היא שמגיעים לסוף החודש "ומופתעים" שלא עמדנו ביעדים שלנו. הסיבה העיקרית לכך היא היעדר בקרה במהלך החודש, ולא רק בסופו.

על מנת לפתור בעיה זו, אשתי ואני עשינו הרבה ניסיונות למעקב אחר ההוצאות שלנו. ניסינו להסתכל פעם בשבוע על חשבון הבנק שלנו, להתחבר לאפליקציה שמתחברת אוטומטית גם לבנק וגם לכרטיסי האשראי ומה לא.
לאחר כל הניסיונות הללו הגענו למסקנה שבשביל מעקב תוך כדי החודש אין טעם להסתכל על חשבון הבנק שכן אנחנו משלמים 99% מההוצאות שלנו בכרטיסי אשראי (היתר הן הוצאות די קבועות כמו שכר הדירה).
כלומר, אם נרצה להשתפר כנראה שלא השימוש במזומנים שלנו צריך להיות בבקרה ואנחנו סתם מבזבזים זמן ואנרגיה בניסיון לעקוב גם אחרי זה. שווה הרבה יותר להתרכז בהוצאות כרטיסי האשראי (ובמידה ויש כרטיסים חוץ בנקאיים לא מופיעים באתר של הבנק במקום מרוכז).

לצערי בישראל אין היום כלים טובים באמת לבצע זאת.
בכל זאת, מצאנו (לאחר הרבה ניסיונות) שהשימוש באפליקציה "חיוב בטוח" נותן לנו את המענה הטוב ביותר נכון להיום (גם היא חסרה מאוד, אבל מספיקה לנו כרגע).
באפליקציה אפשר להגדיר מה התקציב החודשי שאתם מכוונים אליו ובעצם לעקוב אחריו לאורך החודש. היא אפילו תקפיץ לכם הודעות על כל חיוב שמגיע.

אז למה צריך לשבת על זה ביחד ולא בנפרד? נטו בגלל מגבלה טכנית של האפליקציה שלא ניתן להתחבר לאותם נתונים מכמה מכשירים במידה ויש לכם גם כרטיס של max (לאומי קארד). לא אכנס למה זה קורה, תסמכו עליי בעניין זה.
לכן, בעתיד מופע זה יירד מסדר היום שלנו כשנוכל לשתף בצורה טובה בנינו ללא צורך במופע שאני משתף את אשתי מה הסטאטוס שלנו כי רק על הפלאפון שלי מותקנת האפליקציה.

אגב, כן ניסיתי עוד אפליקציות ישראליות ולא ישראליות שמסנכרנות אוטומטית את המידע מכרטיסי האשראי שלי. כמו שאמרתי, כרגע זו האלטרנטיבה הטובה ביותר עבורנו.
מצאתם משהו אחר? כתבו לנו כאן בתגובות 🙂

שמע זה להתקמצן על כל שקל ואי אפשר לחיות ככה!

הדגש החשוב לי בנושא הזה הוא שלא באמת הרגשנו ירידה באיכות החיים שלנו בכלל. אנחנו לא מתחילים לשבת על כל שקל ולהתבאס על עצמנו, ואנחנו אפילו לא חוסכים מעצמנו כמעט כלום. תכלס, הרגע חזרנו מטיול בדרום אפריקה 🙂

אבל, עצם זה שיש יעד חודשי כלשהו, וזה שהנושא במודעות שלנו הפחית לבדו את כל השטויות שלא רצינו או היינו צריכים. וזה העיקר.
אם הגעתם למצב שדרך המעקב שלכם מבאסת, מעיקה או גורמת לכם לריבים ולחצים – אתם עושים משהו לא נכון. במצב הזה אני יותר ממזמין אתכם ליצור איתי קשר ואשמח לנסות לסייע 🙂

תכלס.