השקעות בשוק ההון

קרן השתלמות – חד הקרן של עולם ההשקעות

קרן השתלמות היא קרן שלא נדרש להציגה.
היא מוכרת כמעט לכל בית בישראל, גם אם בפועל אף אחד מבני הזוג אינו מקבל אותה.
היא מוצר שכל הזמן נמצא בכותרות באתרי החדשות והפיננסים בארץ.
יש לכך הרבה סיבות. החל מתשואות גבוהות, דמי ניהול נמוכים, העובדה שהכסף נחשב "נזיל" ועוד סיבות רבות.
בכתבה זו ננסה להבין לעומק מה יש בקרן ההשתלמות ומה עושה אותה לחד הקרן של עולם ההשקעות.

עובדות בסיסיות

בואו נתחיל עם כמה עובדות בסיסיות על קרן ההשתלמות:

  • קרן השתלמות הינה חיסכון אשר משתחרר לאחר 6 שנים.
    לאחר 6 שנים ניתן להחליט אם למשוך את הכסף, או לתת לו להמשיך לעבוד בשבילנו.
    קרן השתלמות במצב כזה נקראית קרן נזילה. זיכרו זאת, מושג זה ישמש אותנו בהמשך הכתבה.
  • קרן השתלמות מנוהלת בבתי ההשקעות (אלטשולר שחם, מיטב דש, פסגות וכו') או בחברות הביטוח (מגדל, הראל, כלל וכו').
    היא אינה מנוהלת ע"י הבנקים.
  • עבור שכירים, בכל מעבר מקום עבודה תיפתח קרן השתלמות חדשה (במידה והינם זכאים לקרן השתלמות).
  • בקרן ההשתלמות ישנם דמי ניהול מהצבירה. דמי הניהול המקסימאליים הינם 2%.
  • בקרן ההשתלמות אין דמי ניהול מההפקדה.
  • לקרן ההשתלמות הטבות מיסוי רבות. הטבות מיסוי אלו תקפות עד תקרת הפקדה מסוימת המשתנה בין עצמאיים לשכירים.
    וואוווו איבדת אותי!
    אל דאגה, אני מקדיש לזה חלק נפרד בהמשך 😉

כמה אפשר להפקיד לקרן כל חודש?

לשאלה זו תשובה שונה עבור שכירים ועבור עצמאיים.

שכירים

נתחיל ונאמר ששכירים לא יכולים לפתוח בעצמם קרן השתלמות.
קרן השתלמות הינה הטבה שעובד ראשי לקבל ממקום העבודה, או לא לקבל בכלל.

במידה וכן נפתחת קרן השתלמות לעובד, יפקידו לקרן כל חודש העובד והמעסיק על פי החלוקה הבאה:

מיכמה
המעסיק7.5% מהברוטו של העובד
העובד2.5% מהברוטו של העובד
 

מה הכוונה מהברוטו? בואו נראה דוגמא.

מהכמה
משכורת הברוטו של העובד10,000 ש"ח
משכורת הנטו של העובד (לאחר מיסים)7,000 ש"ח
הפקדת המעסיק לקרן ההשתלמות750 ש"ח (7.5% ממשכורת הברוטו)
הפקדת העובד לקרן ההשתלמות250 ש"ח (2.5% ממשכורת הברוטו)
סה"כ הפקדות חודשיות לקרן1,000 ש"ח (10% ממשכורת הברוטו)

חלק מהטבות המס של קרן ההשתלמות תקפות עד תקרת שכר מסויימת.
כלומר, במידה ומישהו מקבל משכורת העולה על תקרת השכר, הטבות המס יהיו תקפות רק עד גובה התקרה.
עבור כל שקל מעל התקרה יחוייב העובד במיסוי כרגיל.

עבור שכירים, נכון ל2019, תקרת המשכורת לשם הפקדה לקרן השתלמות לצורכי הטבות מס היא 15,712 ש"ח.

הטבות המס עד התקרה, עבור שכירים, הינן:

  • פטור ממס במקור.
    משמעותו של מס במקור היא שהמס יורד לפני שהוא בכלל מגיע ליעדו.
    כלומר, הכספים המופקדים לקרן ההשתלמות פטורים ממס הכנסה.
    זו גם הסיבה שאנו רואים בתלוש השכר את הכסף על קרן ההשתלמות יורד לנו מהברוטו ללא התייחסות למס הכנסה.
    ראינו זאת בדוגמא למעלה. בדוגמא הופקדו 10% משכר הברוטו לפני שבכלל התחלנו להתחשב במיסים.
  • דחיית מס.
    במילים פשוטות, נוכל להחליף מסלולי השקעה בקרן ההשתלמות מבלי שיווצר לנו אירוע מס. ולכן, לא נצטרך לשלם מס רווחי הון בהחלפת מסלול השקעה.
  • פטור ממס רווחי הון.
    בעת משיכת הכספים, מקרן השתלמות נזילה, לא נשלם מס רווחי הון עבור כספים שהפקדנו עד תקרת ההפקדה.

עצמאיים

אם אינכם עצמאיים, אתם יכולים לדלג על חלק זה, שכן הוא טיפה יותר מורכב.

לעומת שכירים, עצמאיים הם האדונים של קרן ההשתלמות שלהם.
בכוחם לקבוע האם לפתוח קרן שכזו (התשובה היא כן!), כמה להפקיד ומתי.

בדומה לקרן השתלמות לשכירים, גם לעצמאיים ישנה תקרה עבור הטבות המס.
התקרה עבור פטור ממס רווחי הון מדברת סכום הפקדה שנתי, לעומת התקרה עבור שכירים המתייחסת לגובה השכר של העובד.
הסיבה לכך היא שעצמאיים יכולים לשלוט מתי להפקיד את הכסף לקרן ההשתלמות, והם יכולים אפילו להפקיד את כל הסכום השנתי בתחילת השנה.

דבר זה מהווה יתרון מכיוון שהם יכולים להפקיד כל שנה בינואר (או כל זמן אחר לבחירתם) את כל הסכום השנתי ולהנות מתשואות שוק ההון לאורך השנה כבר בתחילתה (ובעצם אפקט הריבית דריבית יעבוד טוב יותר עבורנו כבר מתחילת השנה).

עבור עצמאיים, נכון ל-2020, תקרת ההפקדה השנתית לקרן השתלמות לצורכי פטור ממס רווחי הון היא 18,600 ש"ח.

לעצמאיים הטבת מס נוספת שלא קיימת לשכירים.
עצמאיים אוהבים הוצאה מוכרת, ולכן קבע המחוקק דבר שאמור לעודד עצמאיים לחסוך באמצעות קרן השתלמות:

נכון ל2019, ההפקדות לקרן השתלמות בגובה של עד 4.5% מההכנסה החייבת (הכנסות פחות הוצאות מוכרות) ועד 11,880 ש"ח בשנה יוכרו כהוצאה מוכרת.

בדומה לשכירים, קרן השתלמות עבור עצמאיים נהנית מהטבת דחיית מס.

מסלולי השקעה

בדומה למוצרים אחרים שאתם מכירים (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל), גם בקרן ההשתלמות ישנן 2 צורות השקעה עיקריות:

  • ניהול אקטיבי – אתם רק בוחרים מסלול השקעה ובית ההשקעות \ חברת הביטוח מנהלים לכם את ההשקעות.
    מסלולים נפוצים הינם: 100% מניות, כללי, משתנה לפי הגיל ואג"ח.
  • ניהול פאסיבי – אתם בוחרים את המדד לעקוב אחריו ובית ההשקעות \ חברת הביטוח מחקים אותו עבורכם.
    לא לכל החברות ישנם מסלולים פאסיביים, כך שאם תרצו בכך יכול להיות ותצטרכו לעבור חברה.

כאמור, במעבר בין מסלולים ישנה הטבת דחיית מס ולכן לא יווצר עבורנו אירוע מס.

אישית, דעתי היא שבקרן השתלמות תמיד צריך להיות על מסלול המהווה 100% השקעה במניות.
מכיוון שמניות מהוות את מנוע הצמיחה של התיק שלנו, כלומר בעלות התשואה הגבוהה ביותר, יש לנצל את הפטור על תשלום מס רווחי הון כמה שיותר ולנסות לייצר בקרן ההשתלמות את התשואות הגבוהות ביותר.
במידה ובחרנו ליצור תיק נזיל המשלב אג"ח ומניות, את חלק האג"ח נרכוש בכלי אחר \ בתיק הרגיל שלנו ולא כאן בחלק הפטור והנדיר הזה בקרן ההשתלמות.

כמובן שלכל אדם צרכים, יכולות ורצונות שונים, אך לטעמי זהו כלל שיכול להיות טוב להרבה מאוד אנשים הבוחרים להשתמש בכספי קרן ההשתלמות לצורכי עצמאות כלכלית ולא בזבוזים כלליים.

משיכת כספים מקרן השתלמות

כאמור קרן השתלמות נפתחת לאחר 6 שנים.
במצב זה הקרן נקראת נזילה.
משיכת כספי הקרן תתאפשר רק בהגיעה לשלב נזיל זה.
בנוסף, לא ניתן למשוך רק חלק מהכספים בקרן.
במידה ונחפוץ בכך, נאלץ למשוך את כל הכספים בקרן זו.
כספים אלו עושים עבורנו תשואות טובות מאוד בשוק ההון, ולכן נצטרך לחשוב טוב מאוד לפני שנמשוך את כל הכספים בקרן ההשתלמות שלנו.

לא מעט אנשים מתבאסים במעבר מקום עבודה, מכיוון שהדבר מחייב פתיחת קרן השתלמות חדשה.
הבאסה מגיעה מההנחה כי צריכות לעבור עוד 6 שנים עד שהכספים החדשים בקרן החדשה יהיו נזילים.

מה שלא מעט אנשים מפספסים זה את מנגון המשיכה בקרנות ההשתלמות.
במידה ויש לי מספר קרנות השתלמות, המנוהלות באותה חברת ביטוח \ בית השקעות, ברגע שקרן אחת משתחררת כולן ניתנות למשיכה.
מנגנון זה נקרא החלת וותק. קרן אחת מחילה את הוותק שלה על הקרנות החדשות יותר.

מסיבה זו החשבתי את קרן ההשתלמות בתיק הנזיל שלי, ולא כחלק מהתיק הפנסיוני שלי.
כמו שאתם יודעים, אני אישית לא מתכנן להשתמש בכספי קרן ההשתלמות שלי או של אשתי למעט לצורכי עצמאות כלכלית.
אבל תמיד טוב לדעת שיש את הכספים הללו נזילים למקרי חירום עתידיים.

הערה חשובה – ניתן גם לקחת הלוואה מקרן השתלמות. לא נגעתי בנושא זה בכתבה זו על מנת לפשט את הדברים. לכל המידע על אופציה זו הכנתי עבורכם כתבה ייעודית.

האם אפשר\כדאי להפקיד מעל התקרה?

חלק זה מיועד טיפה יותר למתקדמים.
במידה וזה כבר יותר מדי עבורכם אתם רשאים לדלג עליו 🙂

עבור שכירים, שאלה זו רלוונטית רק אם המעסיק מחליט "לפנק" את העובד ולהפקיד לו לקרן ההשתלמות על מלוא שכר העובד ולא רק עד התקרה.
כאשר ישנה הטבה של קרן השתלמות במקום העבודה, החוק מחייב את המעביד להפקיד רק עד התקרה.
כל הפקדה מעבר לתקרה הינה הטבה בלבד ואינה מחייבת.
חשוב לציין שהרוב המוחלט של מקומות העבודה לא מפקיד מעל התקרה.

במידה וזה כן רלוונטי עבורכם, המעסיק יכול להפקיד לכם את הכספים מעל התקרה פשוט למשכורת שלכם. ממש כמו הוצאות סלולר, או החזר נסיעות.
יש חברות שלא מוכנות לעשות זאת (כמו גוגל) ויש חברות שכן מוכנות (כמו אוטודסק).

עבור כספים אלו, תשלמו מס הכנסה כרגיל.
בנוסף, בעת משיכת הקרן הנזילה (כאמור לפחות לאחר 6 שנים), תשלמו על כספים אלו גם מס רווחי הון.
חשוב לציין שעובדות אלו נכונות בין אם בחרתם שכל הכסף יופקד לקרן, או שהחלק מעל התקרה יגיע אליכם למשכורת.

בעיניי התשובה מתחלקת לשני סוגי אנשים:

  • אם אתם אנשים שלא יעשו כלום עם הכסף הזה והוא יישב בעו"ש – אל תגעו בו.
    אני מאמין שמדובר ברוב המוחלט של האוכלוסיה.
  • אם אתם אנשים שכן ישתמשו בכספים אלו להשקעות אחרות, זו יכול להיות אופציה טובה עבורכם.
    אני אישית עושה זאת.
    את הכספים מעל התקרה אני מושך לעו"ש ופשוט מפקיד להשקעה פאסיבית זולה יותר.
    לדוגמא, כמו שאפשר לראות בתיק הנזיל שלי, הקרן VT לוקחת דמי ניהול של 0.09%, בעוד דמי ניהול טובים בקרן השתלמות יהיו 0.3%.
    משהו חשוב לציין – דמי הניהול האלו הם מכל הצבירה.
    מדובר על לא מעט כסף שגם כך לא זכאי להטבת פטור מס רווחי הון (מדובר על כספים מעל התקרה לזכאות) וחבל לשלם עליו דמי ניהול יקרים סתם כך.

    חשוב לציין שתשואות קרנות ההשתלמות הן טובות מאוד, ולכן הייתי שוקל טוב טוב אם למשוך כספים אלו להשקעות אחרות שאינן בשוק ההון.

כלים נוספים שיעזרו לכם

  • אם אינם בטוחים איפה מתנהלת קרן ההשתלמות שלכם (או אפילו אם יש לכם כזו), ניתן לבדוק זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר.
  • על מנת לראות את היסטוריית התשואות, דמי הניהול הממוצעים ועוד נתונים על כל קרנות ההשתלמות שיש בארץ, אתם יכולים להיכנס לאתר גמל נט של משרד האוצר ולראות את כל הנתונים.

בשורה התחתונה, קרן השתלמות היא כלי נהדר הנותן לכם המון הטבות מס חשובות.
לכל מי שיש כלי זה, שמרו עליו מכל משמר.
לכל מי שאין \ שוקל אם כדאי או לא (רלוונטי לעצמאיים) – תילחמו להשיג אותו.

תכלס.


  • יצאתם מאיזור הנוחות ובחרתם ללמוד? אתם בדרך הנכונה! נסו את הלינק הזה כדי ללמוד איך לחסוך כסף מקניות באינטרנט בלי מאמץ ועל הדרך לתמוך באתר 😎
  • סיימתם לקרוא הכל?
    הגיע הזמן לקחת חלק מהקהילה הכלכלית של ישראל בפורום תכלס כלכלה!
    הפורום פועל בשיטה שבה הקהילה מצביעה על השאלות והתשובות הכי מעניינות וטובות! על כל שאלה ניתן גם לסמן מה התשובה הטובה ביותר ולעזור לשפר את תוכן הפורום!
    למי שמכיר מדובר על גרסא ישראלית של אתר המתכנתים הפופולרי Stackoverflow, שבו אנשים מתקדמים בדירוג שלהם באתר על סמך איכות התוכן שהם מייצרים ולא על פי הכמות 💪💪💪
  • במיוחד לגולשי האתר – הטבות והנחות בתחומי כלכלה שונים – קורסים, כלים, שירותים, אנשי מקצוע ועוד. תקפצו להתעדכן מה חדש 🔥🔥
  • אהבתם אותנו? עזרו לנו להפיץ ת'בשורה וכתבו לנו ביקורת חיובית בפייסבוק!

תכלס

אני משקיע במסע לעצמאות כלכלית. אין לי כל רישיון ייעוץ השקעות או כל ייעוץ פיננסי כלשהו. אני לא יכול, לא מוסמך, לא רוצה וללא אמצעים להמליץ לאף אדם על הפעולות שעליו לנקוט בחייו ובפרט לביצוע פעולות על ניירות ערך. אין לראות בתכני האתר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיק או עשוי להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.

כתבות קשורות

22 תגובות

  1. יש דברים שאפשר ללמוד כאן שאינם קשורים לכלכלה.
    אחד מקוראי האתר שלח לי שהשימוש שלי בצירוף המילים "במידה ו" הוא שגוי, השימוש הנכון צריך להיות "במידה ש" ולהתאים את המשפט לכך.
    הנה עוד מידע למעוניינים: https://hebrew-academy.org.il/2019/01/10/%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D6%BE/
    אקפיד על כך מעכשיו 🙂

  2. הבהרה/שאלה לגבי ההפרשה –
    2.5% מהברוטו של העובד – מופיע ב"ניכוי חובה", נלקח מהברוטו
    7.5% מהברוטו של העובד – מעבר לשכר ולכן לא מופיעה בתלוש – אפשר לראות זה רק רק בפירוט הפקדות של הקרן

    1. לא הבנתי ב100% מה השאלה, אז אנסה פשוט להרחיב על הנושא.
      לגביי ה7.5% של המעביד אוכל לומר את זה – לא משנה אם אתה מפריש מעל תקרת השכר לקרן או לעו"ש שלך, אפשר לראות את זה גם בתלוש השכר.
      אם אתה מפריש הכל לקרן – בחלק התחתון של התלוש (מבנה התלוש משתנה קצת מחברה לחברה) מופיע גם הפקדות מעביד לקה"ש. כך שניתן לראות את זה גם בתלוש ולא רק באתר של הקרן.
      עם זאת, זה שהמעביד מפקיד עבורך כספים לא אומר שזה שוייך לקרן שלך. חברות הביטוח \ בתי ההשקעות עושות טעויות. מחובתנו לבדוק בדו"ח הרבעוני שכל הכספים הופקדו כהלכה.
      אם אתה מפריש מעל התקרה לעו"ש שלך, החלק הזה כן מופיע בתלוש השכר בחלק הראשי ממש בחלק שמדבר על הכנסות אחרות שהמסיק משלם לך כמו, כמו: הוצאות סלולר, הוצאות נסיעה וכו'.

      1. *אין באמור המלצה*

        היי, יש עוד 2 דברים מעניינים שממש שווה לציין:
        1) עוסק פטור יכול לפתוח קרן גם כעצמאי בנוסף לזו במעמד שכיר אם קיימת ולהינות מפטור מלא ממס רווחי הון(עד התקרה) והטבה מוגבלת בהפקדה(עד 4.5%). זו הטבה משמעותית!
        2) במידה ואתה עוסק פטור ובתור שכיר החברה שלך מעוניינת להפריש מעל התקרה- שווה להתאמץ ולבקש לקבל את התוספת מעל התקרה כמשכורת ולא לקרן השכירה, שכן כך ניתן להפקיד את התוספת לקרן במעמד עצמאי ולהרוויח עליה את הפטור ממס רווחי הון הכפול

        *לא יועץ לא המלצה*

  3. "בנוסף, בעת משיכת הקרן הנזילה (כאמור לפחות לאחר 6 שנים), תשלמו על כספים אלו גם מס רווחי הון.
    חשוב לציין שעובדות אלו נכונות בין אם בחרתם שכל הכסף יופקד לקרן, או שהחלק מעל התקרה יגיע אליכם למשכורת."
    1. הכוונה היא ש(רק) אם מפקידים מעל התקרה לקרן ההשתלמות – החלק הזה יהיה חייב במס רווחי הון במועד מימוש הקרן?
    2. אם כן, האם קיימת דרך לראות בקרן ההשתלמות את ההתפלגות (מעל/מתחת לתקרה)? או שמגלים את זה רק במועד המימוש?

    1. 1. נכון. רק אם הפקדת כספים מעל תקרת השכר ישנם כספים שחייבים במס במקור ובעת המשיכה. כל הכספים עד תקרת השכר פטורים מהכל לחלוטין.
      הדגש הוא: זה שהפקדת מעל השכר לא פתאום הופך את כל הכספים שהפקדת לחייבים במס. תמיד (כל עוד לא שינו את החוק) עד תקרת השכר ישנו פטור ממס במקור ופטור ממס רווחי הון.
      2. היום לא נתקלתי באתר של איזושהי חברה שנותן לראות התפלגות זו בצורה ברורה וישירה. עם זאת, ממש לא חייבים לגלות את זה רק במועד המימוש.
      אתה יכול לפנות לחברה המנהלת שלך ואצלם יש את ההפרדה הזו והם יכולים לעדכן אותך בסטאטוס ההתפלגות.

      עוד בנושא הזה, בין החברות השונות ישנו מושג שנקרא "סדין". הוא רלוונטי כשאתה עובר מחברה א' לחברה ב'.
      משמעותו היא: דוח מהחברה המעבירה שמפזר את הכספים בין הרכיבים.
      חלק מהרכיבים שרשומים עבור פנסיה לדוגמא הם: כמה פיצויים, כמה תגמולים וכו'. עבור קרן השתלמות, אחד הרכיבים יהיה התפלגות הכספים מעל ומתחת לתקרה.

  4. "במידה ויש לי מספר קרנות השתלמות, המנוהלות באותה חברת ביטוח \ בית השקעות, ברגע שקרן אחת משתחררת כולן ניתנות למשיכה.
    מנגנון זה נקרא החלת וותק."
    לגבי פסקה זו – האם ישנה גם דרך להחיל וותק על קרנות בין חברות?

    1. למיטב ידיעתי לא.
      אבל כמובן שזה לא באמת משנה כי אתה יכול פשוט לנייד את אחת מהקרנות לחברה המנהלת השניה ופתרת את הבעיה.

      עוד נקודה מעניינת, למה בקרנות השתלמות מלכתחילה להיות בשתי חברות שונות?
      אחת מהן היא כנראה בדמי ניהול טובים יותר, או בחברה שמבחינת תשואות אתה מחשיב אותה טובה יותר אחרי שבדקת באתר גמל נט (למרות שראינו שתשואות העבר לא אומרות דבר על העתיד), אז למה לא לנייד לאותה החברה?
      אם במקרה 2 החברות זהות לחלוטין מבחינת הכל (לא סביר, אבל נגיד), עדיין רק בשביל הסדר שלך בכספים יהיה קל יותר לנייד לאותה חברה ושכל קרנות ההשתלמות שלך יישבו שם ביחד.
      בניוד קרנות השתלמות אין חשש בניוד לחברה אחרת, שכן ישנה דחיית מס, במצב הזה ולא יווצר לנו אירוע מס.

      אנקדוטה נחמדה ולא קשורה לקרן השתלמות, בקופת גמל להשקעה דחיית מס זו אינה קיימת במעבר בין חברות, ולכן יווצר לנו אירוע מס (נכון להיום. בעתיד זה אמור להשתנות).

      1. תשובה מצויינת, תודה !
        במקרה שלי כרגע יש לי שתי קופות באותה החברה. אחת מהן לא פעילה (מתקופתי בצה"ל) והשנייה פעילה במקום עבודתי הנוכחי. אני חושב להעביר את הקופה הפעילה לחברה אחרת משיקולים של תשואה ודמי ניהול אך אין בידיעתי אם 'מותר' לי להעביר גם את הקופה הלא פעילה, יכול להיות שיש עליה חוקים מיוחדים כי היא דרך צה"ל (אין לי שמץ). ולכן יכול להיות מצב שאנהל אותן בחברות שונות

      2. תודה על ההסבר 🙂 קל יותר לעזור ככה.
        גם אני הייתי איש קבע לתקופה מסוימת, ולכן גם לי יש קרן השתלמות מהצבא.

        אתחיל ואומר שאין עליה חוקים מיוחדים. היא לחלוטין כמו כל קרן השתלמות רגילה.
        הדבר היחידי לגביה הם דמי הניהול שהחברה גובה עליה.
        אם היה מבצע דרך הצבא לדמי ניהול נמוכים מאוד, אולי החברה החדשה לא תרצה להביא לך דמי ניהול נמוכים כאלו לקרן שאינה פעילה.
        מניסיוני, החברה החדשה תהיה מוכנה לתת לך לפחות דמי ניהול זהים לקרן השניה שיש לך. יהיו מצבים גם שייתנו לך כמו שיש לך עכשיו.
        השאלה כמה זה זול באמת.
        היום גם אפשר להשיג קרן השתלמות פסיבית ב-0.5% בלי יותר מדי מאמץ, ואפילו עד 0.3% עם יותר מאמץ.
        נגיד ל"חברת קל גמל" יש עכשיו קרנות השתלמות פאסיביות שעוד לא מפורסמות באתר שלה בכלל ב0.3%. שמעתי כמה דברים על רמת השירות שם, אבל זו רק דוגמא למה אפשר להשיג בזול. יש את זה גם בהלמן, מיטב וכו'.

        בנוסף, צריך לשאול האם התשואות לאורך השנים בהפרשים שעולים על ההפרשים בדמי הניהול (לפי אתר גמל נט כמובן).
        כמו שאמרתי מקודם, תשואות העבר לא אומרות כלום על העתיד, אבל כן אפשר להניח כמה החברה משקיעה בתחום זה אצלה וכמה בתחומים אחרים לפי מגמות לאורך השנים (נגיד חברת ביטוח שנותנת יותר דגש על הביטוחים מאשר על ההשקעות).

        בתכלס, אני לא מאמין שיש לך שם סכומים גדולים מדי (אלא אם היית המוווןןן שנים בצבא), כך שמה שמרגיש לך יותר נוח תעשה.
        אתה גם יכול להשאיר שם ורק במידה ותרצה לבצע החלת וותק תעביר אותה.
        כל האופציות פתוחות בפנייך 🙂

  5. פוסט מעולה, תודה.

    בנוסף ל2 מסלולי ההשקעה שציינת, בחלק מבתי ההשקעות קיימת גם אופציה לקרן השתלמות בניהול אישי (IRA) החל מסכום מסוים שנצבר בקרן (בדרך כלל 100K ומעלה).
    יש ל IRA יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן לעומת שאר המסלולים, אבל למי שרוצה יותר “שליטה” בהשקעה זאת אופציה מעולה, עם דמי ניהול נמוכים יחסית

    1. נכון מאוד 🙂
      אישית אני גם מנהל את הכספים שלי ב-IRA, אך לא הייתי ממליץ למי שרק מתחיל בעולם ההשקעות להיכנס לזה.
      לפחות לא עד שאסיים לרשום את כל הכתבות בסדרה על השקעות פאסיביות 😉

      הערה קטנה, היום כבר אפשר לפתוח IRA גם עם הרבה פחות כסף.
      "קל גמל" לדוגמא לא דורשים שום מינימום ואפשר לפתוח דרכם IRA גם עם 0₪.

      1. טוב לדעת 🙂
        מסכים איתך שזה פחות מתאים למי שרק מתחיל את דרכו בעולם הזה

  6. לא מצאתי תשובה מספקת בפורומים. קרן השתלמות ניתן להעביר עד סכום של 18,845.
    במידה ואדם הוא גם שכיר וגם עצמאי. האם הסכום הזה הוא משותף לכלל ההפקדות שלו? או שהוא יכול בתור עצמאי בצורה בלתי תלויה במקביל להפרשותיו כשכיר להפקיד לקופה נפרדת עד 18,480? או שסך כל ההפקדות בשנה מ2 הקופות לא יעלה על התקרה
    (לא מתיחסת כרגע 4.5% מהכנסותיו כעצמאי שמוגדרות כהוצאה מוכרת)
    תודה

    1. האם אפשר להפקיד כפול?
      התשובה היא כן ולא.

      כן את יכולה טכנית לעשות את זה.
      כן רשות המיסים כרגע לא תגיד לך כלום.
      כביכול מצב מנצח.
      תיאלצי לפתוח 2 קרנות נפרדות, אבל עדיין תוכלי 2.
      לגביי עניין החלת הוותק, החלת וותק לא יכולה להיעשות בין קרן ממעמד שכיר וקרן ממעמד עצמאי. ממש 2 סוגים אחרים של קרנות.

      איפה הלא?
      הפטור ממס רווחי הון לא חל על שתיהן.
      הפטור מותנה על פי ת.ז. מכיוון שמדובר באותו אדם, הפטור אמור להינתן פעם אחת.
      כלומר, תוכלי להפקיד לשתי הקופות ולקבל דחיית מס על שתיהן.
      אבל לא את הפטור ממס רווחי הון.

      מה קורה בפועל?
      היום מס הכנסה לא כל כך מתעסק בזה מ-2 סיבות:
      1. האמצעים הטכנולוגיים שלו לא מספיק טובים.
      כל שנה משחק מס הכנסה פן אחד טכנולוגי שלו כדי לתפוס כסף שחור / מיסים לא משולמים.
      עוד לא הגיע תור קרנות ההשתלמות להיות על המוקד.

      2. מספר השכירים שגם עצמאיים וגם באופן יזום מפקידים לקרן השתלמות לעצמאיים כנראה נמוך.
      לכן זה יתועדף נמוך אצלם.

      נכון להיום מבירורים עם חברים, זה לא באמת קורה ומס הכנסה לא מתעסק עם הבדיקה האם מגיע לך פטור ממס רווחי הון על שתי הקרנות או לא.
      זה לא אומר שזה תקין, אבל זה מה שקורה היום.
      מה שכן, מכיוון שזה תחום קצת אפור תמיד אפשר לטעון שלא ידעת.
      מספר יועצי מס "ייעצו" לי את זה.
      אני כמובן לא ממליץ\מייעץ כלום ובוודאי שלא לעבור על החוק 🙂

      1. היי הבנתי מקריאה של פוסט בסולידית שבאמת סך כל ההפקדות בשנה מ2 הקופות לא יכול לעלות על התקרה בשונה ממה שכתבת פשוט בתור עצמאי תוכל להשלים ל18

      2. היי יעקב, מדוע זה שונה ממש שרשמתי?
        כמוש אמרתי, כעיקרון אסור לעשות זאת וההטבה היא על פי מספר ת.ז. אבל, בפועל כרגע הנושא הזה לא נאכף וזו אחריותך לוודא שאינך חורג מהטבה זו.
        במידה וחרגת יכול להיות שאף אחד לא יגיד לך כלום ויכול להיות שכן. זה המצב היום.

  7. היי,
    אבי נפטר לפני כ3 שנים והיתה לו קופת השתלמות מהעבודה שברגע פטירתו עברו רק 5 שנים, האם כרגע לאחר הפטירה שלו ניתן להשקיע בה איכשהו על ידי הוספת כסף, השקעת הכסף הקיים או לחלופין לקחת הלוואה ממנה? האם היא נקראת נזילה עכשיו? האם היא עדיין פטורה ממס וכדאי לנצל אותה או בכלל יש אפשרות להשתמש בה?

    1. היי אסף, צר לי לשמוע על כך.
      אתחיל ואומר שאין לי ניסיון ממשי בנושא זה, אלא רק מקריאה בנושא (לעומת שאר הדברים שאני כותב עליהם שניסיתי בעצמי).
      ממה שאני מכיר בעת פטירת המבוטח הכסף הולך למוטבים שהגדיר (כאשר הם לא חייבים להיות יורשי החוקיים). כלומר, הכסף יכול להישאר בקרן ההשתלמות עד בקשת משיכה של המוטבים.
      ככל שאני רואה לא ניתן להמשיך ולהפקיד כספים לקרן, הדבר בעצם מאוד הגיוני.
      אם אביך היה שכיר – אין לו יותר מעסיק שיפקיד עבורו את הכספים. אם אביך היה עצמאי – הוא כבר לא יכול להפקיד בעצמו כספים לקרן.
      ניתן לראות קצת יותר מידע על כך באתר של כל זכות.
      הסבר טוב נוסף שמצאתי, שגם מדבר פרקטית מה צריך לעשות בשביל למשוך את הכספים, כתבו בהראל.

      הדבר תקף גם עבור הלוואה מקרן השתלמות, לא ניתן לקחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות של הנפטר, ולכן זה משאיר רק את האופציות של משיכת הכספים או השארתם שם לצורך המשך השקעתם.
      אגב, אם היה מדובר בקופת גמל אז היית יכול להעביר את הכספים לקופת גמל על שמך.

      לגביי עניין הפטור ממס, מעמד הכספים בקרן ההשתלמות נשמר גם לאחר פטירת המבוטח.
      כספים אשר היו פטורים ממס (הפקדה עד התקרה בכל שנת מס) יינתנו למוטבים ללא מס. לעומת זאת, כספים אשר היו חייבים במס (הפקדות מעל התקרה) יהיו חייבים במס גם לאחר המעבר למוטבים.
      (בקופת גמל יש "משחק" אחר לגביי המיסוי כאשר מסתכלים על הפיצויים והתגמולים בנפרד ויש צורך בפעולה אקטיבית של המוטבים עד 3 חודשים לאחר הפטירה בשביל לנצל חלק מההטבות. לא אכנס לזה כאן, אבל אמרתי שארשום משהו על זה למען קוראים אחרים)

      מקווה שזה עוזר 🙂
      בכל מקרה כדאי להתייעץ גם עם גורם מוסמך בנושא.

  8. המעסיק שלי מוכן לפתוח קרן השתלמות בכפוף להורדה בשכר.
    מצד אחד, בטווח הרחוק זה יהיה שווה יותר, ובשגרה הנוכחית שלי ניתן להדק את החגורה. מצד שני, גם ההפקדות אל הקרן יהיו נמוכות יותר, ויירד לי גם הסכום שעלי להפקיד בעצמי. מדובר בהורדה משמעותית (משכר של 9,600 ברוטו).

    אלו שאלות כדאי שאשאל את עצמי כדי להבין אם הדיל משתלם?

  9. אהלן אור, עוד משהו שהייתי רוצה להבהיר.
    שאנחנו מדברים במושג קרן, יש לנו בעצם שני סוגי קרנות:
    קרן השתלמות, קרן פנסיה, קופת גמל – זה למעשה גוף ההשקעות דרכו מנוהל הכסף – הראל, פסגות, מיטב ד”ש אלטשולר, פניקס וכו’
    בתוך הקרנות האלה, יש תתי קרן ששם הכסף מושקע, מחכי מדדים למינהם(S&P וכו’) שאותם איני יודע למנות בע”פ. האם הבנתי נכון? בנקודה הזו אני עוד קצת אבוד.

    בנוסף, שאלתי בעבר אם ניתן להמשיך להפריש לקרן השתלמות קיימת כסף, לאחר בדיקה הבנתי שאיני יכול, אז לפי הבנתי הדבר הנכון הוא להעביר אותה ל – 100 אחוז מניות בגלל המיסוי, כמו שניתן גם לראות בתיק הפטור שלך. תוכל לתת התייחסות?

    תודה רבה, זה ידע שצריך ללמד בבתי הספר, מסכנים אותם אנשים אשר נחשפים לעולם הזה בגיל מאוחר אחרי שהרכבת כבר עברה!

  10. היי, קודם כל בלוג מעולה! 🙂
    1. במידה אני והמעסיק לא מצליחים להגיע לתקרת ההפקדה השנתית (15,712) האם יש אופציה להפקיד כסף באופן יזום כך שאשלים את תקרת ההפקדה הפטורה ממס (לדוגמה אני והמעסיק מפרישים 1000 בחודש, ובסוף השנה צברתי 12K האם אוכל להפקיד עוד 3K שיהיו פטורים)?
    2. האם יש סיבה להוסיף כסף מעבר לתקרת ההפקדה על מנת לצבור ריבית דה ריבית בתיק הפטור? או שעדיף כבר בכסף העודף להפקיד בתיק הממוסה לאור דמיי הניהול הגבוהים יחסית.
    3. תוכל להסביר מעט יותר על מעבר בין הקרנות? עכשיו אני נמצא בעבודה X עם קרן השתלמות לדוגמה בהראל. בעוד כשנה כשאעבור לעבודה אחרת האם אוכל להמשיך להפקיד לאותה קרן השתלמות שבה הייתי בהראל או שאצטרך לפתוח חדשה כיוון שזה מעסיק חדש? מה הדרך היעילה והנכונה להתנהל (לא רוצה להיות עם כמה קרנות שונות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button