השקעות בשוק ההון

מה זה התיק הנזיל?

או במילים אחרות, הכסף החם שלנו

אז כמו שקראנו בכתבה על עצמאות כלכלית, אנחנו מנסים לבנות תיק השקעות שיענה על היעד שלנו בדרך לעצמאות כלכלית. חלק אחד מהתיק יהיה התיק הפנסיוני, בעוד לחלק השני אני קורא התיק הנזיל.

חשוב לי להבהיר שהתיק הנזיל זה לא איזה מונח מקצועי ומוסכם שאני משתמש בו.
הסיבה לשימוש בשם זה היא שאלו כספים נזילים ופנויים לשימוש במידה ואזדקק להם. בין אם זה למקרה חירום או למשהו שצפיתי מראש.
בתיק הפנסיוני למשל, אני לא יכול לעשות זאת שכן הכספים נעולים עד גיל פרישה (טוב לא כל הכספים, אבל בואו לא ניכנס לזה עכשיו).

ממה מורכב התיק הנזיל?

כל סכום כסף אשר מושקע וניתן למשוך ממנו כספים בטווח מיידי \ קצר.
למעשה מדובר על שני דברים עיקריים:

  • תיק ההשקעות בניהול עצמי שלי.
  • קרנות ההשתלמות שלי.
  • (אם הייתה לי קופת גמל להשקעה, למרות שאני לא אוהב את המוצר הזה ואסביר בעתיד למה, אז גם היא הייתה נחשבת כאן)

המשמעות היא שכספים שיושבים בעו"ש (עובר ושב בבנק) לא נספרים ביעד לעצמאות כלכלית. אלו כספים שצריכים לשמש אותנו להוצאות השוטפות שלנו ולא משיגים לנו תשואה. להיפך, הם אף יורדים בערכם (משמע אתם מפסידים כסף בפועל) בעקבות האינפלציה.
אנו מנסים כל חודש למקסם את הכספים שהולכים להשקעה בהתאם ללוח השנה למשקיע שלנו.

רגע, אמרת רק הכספים הנזילים! מה הקשר קרן השתלמות עכשיו?

למי שלא מכיר, קרן השתלמות משתחררת (הכספים בה נהיים נזילים) אחרי 6 שנים מפתיחתה.
עבורי, 6 שנים זה פרק זמן מספיק קצר בשביל להחשיב את הקרנות הללו בתיק הנזיל שלי.
בנוסף, כאשר קרן אחת משתחררת, ניתן לבצע משהו שנקרא "החלת וותק".
מה שזה אומר בעצם זה שאם קרן אחת נזילה, גם האחרות נזילות.
בואו נגיד שאפילו אם אין לכם את הקרן הנזילה האחת הזו, עדיין תמיד אפשר לקחת הלוואה מקרן השתלמות ובעצם כך "להנזיל" חלק מהכספים שלה בעת הצורך.

בגלל כל הסיבות הנ"ל, קרנות ההשתלמות זכו למקום של כבוד בתיק הנזיל שלי.

תיק בתוך תיק?

כמו שניתן לראות בפרוייקט שקופים ונהנים – התיק הנזיל, את התיק אני בעצם מפצל לשני תתי תיקים:

  • התיק הרגיל / הממוסה
  • התיק הפטור
לפני שנצלול לעומק מה זה כל תיק, חשוב לי להדגיש מספר דברים.
דבר ראשון, יש לנו תיק נזיל אחד, זה לא שיש לנו כמה כאלו.
לכל תת תיק יש אסטרטגיית השקעה שונה הנובעת ממאפיינים שונים בתת התיק. לכן, הפרדה זו, לשני תתי תיקים, עוזרת להבנה כי יש פה שתי אסטרטגיות השקעה שונות.
ניתן לראות הבדלים אלו באסטרטגיית ההשקעה גם בלוח השנה למשקיע.

דבר שני, שני התיקים הללו גם מנוהלים במקומות שונים, ולכן קיימת גם הפרדה פיזית ביניהם מה שמצדיק עוד יותר את ההתייחסות הנפרדת אליהם.

התיק הרגיל / ממוסה

הכוונה ב"רגיל / ממוסה" היא שלא קיימת הטבת דחיית מס בתיק.
כלומר, כל מכירה של נייר ערך (אג"ח או מניה) יוצרת אירוע מס – מצב שבו צריך לשלם עכשיו מס רווחי הון על הרווחים שעשיתי.
בעצם במצב הזה יש לי פחות כסף בחשבון אחרי מכירה ברווח ואפקט הריבית דריבית שלי נפגע.

לדוגמא, השקעתי בתיק המניות שלי 1,000 ש"ח.
התיק עשה תשואה מדהימה של 10% וכעת שווי התיק עומד על 1,100 ש"ח.
במידה ומכרתי בנקודה זו את התיק, עליי לשלם 25% (מס רווחי הון נכון ל-2019) מהרווחים למדינה.
כאמור, הרווחתי 100 ש"ח ומכיוון ש-25% מרווחים אלו עומד על 25 ש"ח, שווי התיק החדש הינו 1,075 ש"ח.
במידה והייתה לי הטבת דחיית מס, לא הייתי משלם עכשיו את ה-25% על הרווחים, וממשיך להשתמש בכספים אלו לצורכי ההשקעות שלי.
התוצאה הייתה שאפקט הריבית דריבית היה חל על תיק ההשקעות עם יותר כסף.
במצב זה קצב הצמיחה של התיק שלי היה גבוה יותר מאשר במצב שהייתי משלם את המס עכשיו.

חשוב שבנקודה זו תעשו עצירה מכתבה זו, ותקראו את כל המושגים הבסיסיים שהפיסקה האחרונה מצביעה אליהם. אם לא תעשו זאת אני די משוכנע שלא תבינו את המשך הכתבה.

אני אישית סוחר בחשבון מסחר עצמאי דרך הברוקר האמריקאי Interactive Brokers.
ההבדלים העיקריים בין הברוקר האמריקאי לבין בית השקעות ישראלי הם שהעלויות הרבה יותר זולות בברוקר הזר (ממש משלמים לי לסחור שם בתכלס), אבל עניין דיווח המס נופל עליי לעומת בית השקעות בארץ שמנהל עבורכם את הנושא הזה.
לא אכנס לזה, אבל מהחישובים שלי (ולפי אופי ההשקעה שלי) יהיה לי יותר זול לשכור את שירותיו של רואה חשבון לצורך החזר המס השנתי מאשר לסחור דרך בית השקעות ישראלי.
מי שמעוניין בעוד פרטים ובעזרה בתהליך פתיחת החשבון מוזמן ליצור איתי קשר ואשמח לסייע 🙂

כאמור אין לראות בכך המלצה או שידול לביצוע שום פעולה ואני משתף את דעתי האישית בלבד.

במה נשקיע בתיק זה?

בתיק זה נשקיע בקרנות סל (ETF) אמריקאיות בשביל השקעה זולה במדד מניות עולמי.
במידה ואנחנו מעוניינים גם באג"ח עולמי, קיימת אופציה טובה לכך בETF אירי העונה על השם AGGU (או AGGG למעוניינים).

אני לא הולך להיכנס ללמה בדיוק כדאי להשקיע בקרנות הללו, והסברים על הבדלים בתשואות ניתן למצוא בכתבה זו. במה בתכלס אני משקיע ואף יותר פירוט, ניתן לגשת ולראות בעצמכם בפרוייקט שקופים ונהנים – התיק הנזיל.

אני מזכיר לכם שחלק מאסטרטגיית ההשקעה הפאסיבית שלנו, היא ליצור תיק שמפוזר על פני כל סוגי השווקים (מפותחים ומתעוררים), בכמה שיותר מדינות על גבי הגלובוס ועל פני כל גדלי החברות (small, medium, large).
נקודה זו תהיה נכונה גם עבור החלק בתיק הפטור. רק ששם, יהיה הבדל באסטרטגיית ההשקעה שלנו, מכיוון שקיימת בו הטבת דחיית מס ופטור ממס רווחי הון המהווה שיקול משמעותי בהחלטה במה להשקיע (ספויילר, בואן של הקרנות האיריות).

התיק הפטור

זהו חשבון שכן קיימת בו הטבת דחיית מס וכל מכירה של מניות לא תגרור אירוע מס.

התיק הפטור יכול להיות מנוהל על ידי חברת ביטוח / בית השקעות (בין אם בצורה אקטיבית או פאסיבית), או ממש כמו חשבון מסחר עצמאי באמצעות IRA – Individual retirement account אשר תאפשר לנו לבצע השקעות חכמות המביאות את יתרון דחיית המס לידי ביטוי.
כל מי ששמע על השקעות בקרנות איריות למיניהן במקום קרנות אמריקאיות, על זה בדיוק מדובר – השקעה בקרנות איריות בעלות מאפייני מס ייחודיים בחשבון הפטור שלנו. יתרונות קרנות אלו באים לידי ביטוי בחשבון בעל הטבת דחיית מס (לעומת חשבון רגיל / ממוסה שאף אפשר לשלם על כך יותר במקרים מסויימים).
אני לא אכנס לנושא זה כעת. הוא יותר מדי מורכב לשלב הזה בהבנה שלנו.
בהמשך יהיה על כך פוסט ייעודי, אל תדאגו 😃

הדוגמא הכי פשוטה למוצר בעל הטבת דחיית מס היא קרן ההשתלמות.
ישנם אנשים שפשוט נותנים לחברת ביטוח / בית השקעות לנהל אותה ורק בוחרים באיזה מסלול הם רוצים להיות (נגיד מסלול מניות באלטשולר שחם), או אולי הם במסלול פאסיבי שמנוהל ע"י החברה (נגיד מסלול מחקה מדד מניות עולמי של הלמן אלדובי) או בכלל מנהלים את קרן ההשתלמות בעצמם ע"י שימוש ב-IRA.

בניגוד לתיק הממוסה, בשימוש ב-IRA או בניהול ע"י חברת ביטוח /  בנק, חייב להיעשות ע"י גוף ישראלי ואין באפשרות החוסך לבחור איזו חברה שהוא חפץ בה בעולם (לדוגמא Interactive Brokers).
כתוצאה מכך, עלויות מכירה / קניה והמרת שקלים למטבע חוץ יקרות יותר (כמו כל דבר פה בארץ). דיברנו על כך גם בחלק על התיק הפטור בכתבה על לוח השנה למשקיע.

השימוש ב-IRA הוא למשתמשים מתקדמים בלבד. זה לא מסובך, אבל דורש קצת יותר הבנה והתעמקות בנושא. להמשך הבנה בנושא הכנתי לכם את הכתבה הזו.

במה נשקיע בתת תיק זה?

בתת תיק זה נשקיע את קרן ההשתלמות שלנו.
כמו שבטח הבנתם כבר, אני אישית משתמש ב-IRA ומשקיע בעצמי את הכספים.
אני מזכיר לכם שחלק מאסטרטגיית ההשקעה הפאסיבית שלנו, היא ליצור תיק שמפוזר עולמית ככל שניתן, על פני כל סוגי השווקים (מפותחים ומתעוררים) ועל פני כל גדלי החברות (small, medium, large).

דגש חשוב הוא שבתיק הפטור אנו נשקיע אך ורק במניות ולא באג"ח. למה בעצם?
קרנות ההשתלמות שלנו בעלות פטור ממס רווחי הון, זאת אומרת שחשוב לנו מאוד ליצור בקרנות אלו כמה שיותר רווחי הון על מנת להנות כמה שיותר מפטור זה.
מניות בעצם מהוות את מנוע הצמיחה של התיק שלנו, בעוד אג"ח מיועד יותר לאזן את הסיכון של קריסת התיק ופחות ליצירת תשואה.
במילים פשוטות יותר, מניות מסוכנות יותר ולכן נקבל עליהן ריבית גבוהה יותר מאשר אג"ח הנחשב ליותר סולידי.

כמו שסיכמנו כבר למעלה, התיק הנזיל הוא אחד. החלוקה לתיק הרגיל והתיק הפטור נועדה לצורכי אסטרטגיית השקעה שונה.
כלומר, אתם רוצים שיהיה לכם גם אג"ח בתיק? אחלה! פשוט תעשו את זה בתיק הרגיל בו אתם כן משלמים מס רווחי הון.
אבל תשאירו את התיק הפטור רק עם מניות ותהנו מההטבה המדהימה הזו שקיבלתם מהמדינה.

אז מה בתכלס?
בתיק זה נשקיע את כספנו בקרנות איריות. כמו שציינתי לקרנות אלו מאפייני מס ייחודיים הבאים לידי ביטוי בתיק עם דחיית מס.
לא אצלול לנושא זה עכשיו שכן הוא חשוב מספיק לקבל כתבה בפני עצמו, ואני מתכנן לכתוב אחת כזו בעתיד. אז כרגע תאלצו לסמוך עליי 😉
כמו שציינתי כבר קודם, להתעמקות בקרנות איריות ויתרונות המיסוי שלהן יש להתחיל בחלק א' של סדרת הכתבות על קרנות איריות.

מה אם אתם לא מתכוונים להשתמש ב-IRA? האלטרנטיבה הבאה בתור בעיניי היא קרן השתלמות מחקה מדד עולמי ככל שניתן. יש מספר חברות המציעות מסלולים כאלו ואני בטוח שתסתדרו 🙂
(במידה ולא, תמיד יכולים לפנות אליי ואעזור לכם)

כדי לראות במה בדיוק אני משקיע, גשו לפרוייקט שקופים ונהנים – התיק הנזיל.

הערת צד אחרונה

לא דיברתי בפוסט זה על משהו שנקרא מס ירושה / עיזבון.
בקצרה, כאשר אתם מושקעים בניירות ערך אמריקאים, נכון ל-2019 קיים מס ירושה על הכסף שמושקע שם במידה ואתם מתים.
כן, דוד סם ייקח מכם כסף גם אחרי שכבר תמותו, ולא פחות מאשר 26%-40% מהכסף המושקע מעל 60,000 דולר.
זהו סיכון שכל אחד צריך לחשוב עליו כחלק מאסטרטגיית ההשקעה שלו.
נכון לרגע כתיבה זה אין מס ירושה על קרנות איריות.

ובכל זאת כמה מילות הרגעה.
נכון להיום, אני לא מכיר באופן אישי (או בפורומים שקראתי) מישהו שקרוב משפחתו נפטר ולקחו מהם בפועל מס ירושה.
יכול להיות שזה קרה ואיני חשוף לכך, אך מניסיוני מדובר נכון להיום בחוק יבש שלא נאכף מעשית ע"י השלטונות בארה"ב.
זה שאני לא מכיר מקרים לא אומר שהם לא קיימים, או אם בעתיד זה כן יאכף או אפילו יבוטל. אי אפשר לדעת.

אכתוב על נושא זה כתבה בהמשך שכן יש הבדלים בין התיק הפטור לבין התיק הרגיל מבחינת החייבות למס ירושה.
כתבתי על הנושא 😉 מוזמנים לקרוא על כך כאן.

תכלס.


  • יצאתם מאיזור הנוחות ובחרתם ללמוד? אתם בדרך הנכונה! נסו את הלינק הזה כדי ללמוד איך לחסוך כסף מקניות באינטרנט בלי מאמץ ועל הדרך לתמוך באתר 😎
  • סיימתם לקרוא הכל?
    הגיע הזמן לקחת חלק מהקהילה הכלכלית של ישראל בפורום תכלס כלכלה!
    הפורום פועל בשיטה שבה הקהילה מצביעה על השאלות והתשובות הכי מעניינות וטובות! על כל שאלה ניתן גם לסמן מה התשובה הטובה ביותר ולעזור לשפר את תוכן הפורום!
    למי שמכיר מדובר על גרסא ישראלית של אתר המתכנתים הפופולרי Stackoverflow, שבו אנשים מתקדמים בדירוג שלהם באתר על סמך איכות התוכן שהם מייצרים ולא על פי הכמות 💪💪💪
  • במיוחד לגולשי האתר – הטבות והנחות בתחומי כלכלה שונים – קורסים, כלים, שירותים, אנשי מקצוע ועוד. תקפצו להתעדכן מה חדש 🔥🔥
  • אהבתם אותנו? עזרו לנו להפיץ ת'בשורה וכתבו לנו ביקורת חיובית בפייסבוק!

תכלס

אני משקיע במסע לעצמאות כלכלית. אין לי כל רישיון ייעוץ השקעות או כל ייעוץ פיננסי כלשהו. אני לא יכול, לא מוסמך, לא רוצה וללא אמצעים להמליץ לאף אדם על הפעולות שעליו לנקוט בחייו ובפרט לביצוע פעולות על ניירות ערך. אין לראות בתכני האתר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיק או עשוי להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.

כתבות קשורות

18 תגובות

  1. אני לא מבין גדול (עדיין 😜) ולא נראה לי שבא לי להתעסק עם כל נושא המיסוי ורואי חשבון, כמה זה יקר יותר חח? מה הם השיקולים שאני צריך לעשות כשאני שוקל אם לקחת עליי את המשימה הזו לנצח או לתת לבית השקעות או משהו לנהל את זה עבורי?

    1. היי רועי,
      קודם כל חשוב להבין ששום דבר הוא לא חתונה קתולית.
      אם תבחר להשתמש בבית השקעות ישראלי תמיד תוכל להעביר את התיק לבית השקעות זר (כמו Interactive Brokers) אם תרצה בכך.
      הדבר גם לא ייצור לך שום אירוע מס או משהו כזה.
      מה שכן, חשוב לוודא מה הם דמי ניוד תיק ההשקעות החוצה מבית ההשקעות הישראלי לפני שסוגרים איתו. שלא ינסו "לדפוק" אותך. זה לגמרי משהו שאתה יכול\צריך להתמקח עליו.
      לא מדובר על סכומים גדולים בכלל. נכון ל2019, משהו כמו $10 לכל סימול מניה זרה בתיק שלך ועוד 99 ש"ח עבור כל התיק הישראלי שלך.

      מה ההפרש?
      תלוי מאוד באופי ההשקעה שלך. משקיע רק בקרנות ישראליות?
      נכון להיום אי אפשר להשקיע דרך IB בשוק הישראלי, כך שאם בזה אתה חפץ IB לא רלוונטי עבורך.

      משקיע פעם בחודש בחו"ל? פעם ברבעון? כל יום קונה ומוכר? משקיע אקטיבי? פאסיבי?
      תקבל תשובה שונה לכל דבר.

      מאופי ההשקעה שלי (שניתן לראות בלוח השנה למשקיע) יצא שההפרש ניכר לטובת IB ושווה לי ללכת איתם.
      את פירוט העמלות של IB תוכל למצוא כאן.

      בתכלס, זה לא כזה סיפור להשתמש בIB, אבל אם אתה לא מרגיש עם כך בנוח אתה תמיד יכול להתחיל בבית השקעות ישראלי ולעבור בהמשך אם תרצה בכך.

      ההבדל העיקרי דווקא יגיע מהשקעה בקרנות ישראליות לעומת קרנות איריות \ אמריקאיות, ולא באיזה בית השקעות תבחר.
      אבל על זה כבר יהיו כתבות בהמשך 😉

      נ.ב:
      בבקשה לא להתבלבל בין IB לIBI. שני גופים שונים.
      IB – Interactive Brokers האמריקאי.
      IBI – איי.בי.איי הישראלים.

      1. בגדול יש תחרות בתחום גם בקרב ברוקרים ישראלים
        אומנם לא ברמת איכות המערכות או עמלות ברצפה כמו IB אבל בפער מהבנקים בארץ
        וחייב לציין שזה גם מאוד תלוי בכמות פקודות, אומנם IB זולים יותר אבל אם לא מבצעים שינויים בתיק לטעמי הפער זניח ובתמורה לתיאום מס זה שווה את זה

      2. היי אביחי, מסכים ולא מסכים איתך 🙂
        כמו שאמרתי, התשובה תהיה שונה בין אדם לאדם ואופי השקעתו.
        ישנם גם מקרים שהבנק מציע למישהו בעל אופי מסחר מסוים עסקה עדיפה על פני בתי ההשקעות. לרוב זה לא כך, אך עדיין נתקלתי גם בזה.
        לגביי IB ספציפית, לטעמי ההבדל משמעותי לאופי המסחר שלי (כמו שאפשר לראות בלוח השנה למשקיע).
        אך הדבר מאוד אינדיבידואלי ולכן מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים למישהו אחר.
        ישנם אפילו אנשים שגם ככה מנוהלים ע"י רואה חשבון, הם פשוט יכולים להוסיף לו לטפל להם גם בנושא זה.

        למי שכן מעוניין קצת ב IB, אתה צודק לגביי מערכת המסחר. אי אפשר בכלל להשוואות בין הארץ לבין IB (לטובת IB כמובן).
        אפילו בהפקדות הכספים לחשבון, בארץ הייתי תמיד צריך להתקשר כדי שאשכרה אראה את הכסף בחשבון. ב-IB הכל אוטומטי ונוח. האופציה של העברת שקלים בהעברה רגילה מפשטים כמובן את כל התהליך.
        מבחינת עמלות, ההבדל יכול להיות גדול. תלוי באופי המסחר.

        מצטער מראש עם לא כולם מבינים עד הסוף, אבל רק נותן לכם טעימה ובהמשך אעשה על כך כתבה מסודרת 🙂
        בוא ניקח דוגמא סוחר המשקיע 120,000 ש"ח בשנה, וקונה קרן פאסיבית אמריקאית פעם בחודש.
        ב-IB על כל המרת מט"ח ישלם הסוחר 2$. מכיוון שהוא משקיע כל חודש בוא נניח שכל חודש מומרים 10,000 ש"ח.
        לצורך החישובים נניח כי שער הדולר הינו 3.5
        סה"כ עלות המרת מט"ח – 84 ש"ח בשנה.
        אותה המרה בבית השקעות בארץ, תעלה לכל הפחות 1,280 342 ש"ח. זאת תחת ההנחה כי בהמרת המט"ח קיבל הסוחר מרווח של 100 פיפס (אגורה אחת). זהו המרווח הכי נמוך שאני מכיר שמישהו קיבל בארץ.
        לרוב האנשים יש מרווח של 200, 300, 400 ואפילו 500 פיפס.
        אז עבור כל סוחר תכפיל עלות זו זה לפי כמה פיפס קיבל במרווח.
        סה"כ בבית השקעות בארץ – 1,280 – 5,120 342 – 1,710 ש"ח.
        חישוב זה אינו תלוי בכמות ההמרות שעושה הסוחר פעם בשנה. גם אם רק פעם אחת יבצע המרה של כל ה-120,000 ש"ח עדיין ישלם אותו סכום בארץ.
        דווקא במקרה של פחות פעולות מסחר העלות מצטמצמת ב-IB שכן היא לפי פעולת המרה ולא לפי שווי המרה.

        תוסיף לכל זה גם הפרשים של $7 מינימום בבתי ההשקעות בארץ, לעומת עלות כוללת של פעולה על סך $0.35 ב-IB.
        תוסיף על כך שב-IB מעל סכום של $100,000 בחשבון (ומתישהו תגיעו לשם) לא משלמים יותר עלות חודשית, מה שבארץ משלמים 15 ש"ח כל חודש.
        על זה תוסיף גם שבארץ אין לי אפשרות לתוכנית השאלת מניות כמו ב-IB שמעניקה עוד כסף לאורך השנה.

        סה"כ ההפרשים אינם זניחים כלל. מדובר על אלפי שקלים בשנה. עשרות אלפי אם אתה משקיע יותר במהלך השנה.
        בחישובי ריבית דריבית לאורך הרבה שנים עד עצמאות כלכלית מדובר בהפרשים גדולים מאוד.

        עם זאת, כמו שגם אתה וגם אני אמרנו (ואינ מאוד מסכים איתך) – לכל אדם ההפרשים בעלות יהיו אחרים. כל אחד צריך לבחון זאת בעצמו.
        אישית, אני חושב שמי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום וחושש קצת, יכול וכדאי אפילו להתחיל בבית השקעות בארץ. כל דבר שיעזור להתחיל ולא להילחץ ולצאת.
        כמו שרשמתי לרועי, רק לשים לב לדמי הניוד החוצה מבית ההשקעות כדי לא להיתקע אצלם בגלל עלות גבוהה.
        עוד נקודה לקחת בחשבון, מי שיקנה ניירות ערך ישראלים, לא יוכל לנייד אותם ל-IB. כמו שרשמתי, כרגע לא ניתן לסחור בניירות ערך ישראלים באמצעות IB.

      3. לא הבנתי את החישוב של עלות המרת מט״ח בארץ בהתחשב במרווח בפיפסים. אשמח להבין איפה טעיתי.
        בהנחה של המרת 120,000 ש״ח במרווח של 100 פיפסים, ושער דולר של 3.5, להבנתי אקנה את הדולרים בשער של 3.51 במקום בשער של 3.5. האם זו המשמעות של המרווח?
        אם כן, הרי שלאחר ההמרה אקבל 120,000/3.51 דולר במקום 120,000/3.5 דולרי. זהו הפרש של 97.7$ השווה ל-341.9 ש״ח.
        תודה

      4. היי אודי, אתה לא טועה בכלל! הייתה לי טעות הקלדה שם 🙂 תודה על התיקון (תיקנתי את התגובה כעת)!

        אם כבר הנושא עלה, אז אוסיף עוד משהו לכאן שרלוונטי ומוסיף עמלות.
        בארץ דרך בית השקעות לרוב הפרש השערים מתבצע אל מול השער היציג של יום לפני.
        השער היציג הוא שער רשמי שקובע בנק ישראל אחת ליום.
        כלומר, בעת הקניה אתה לא קונה דולרים על פי מה שהם נסחרים בפועל. נהוג לחשב את השער היציג כ-10 פיפס מעל השער הרציף.
        ישנם גם בתי השקעות\בנקים שעובדים מול שער המחאות הבנקים. על שער זה נהוג לחשב כ-25 פיפס מעל השער הרציף (כמובן שזה לא מדע מדוייק).

        ב-IB הקניה היא לפי השער הרציף ועל פי אלגוריתם שייתן את השער הנמוך ביותר מבין מספר מקומות.
        כך שבפועל הפרש של 100 פיפס מתרגם להפרש של 110-125 פיפס.
        אם כן, הרי שלאחר ההמרה אקבל 120,000/3.511 או 120,000/3.5125 דולר במקום 120,000/3.5 דולרי. זהו הפרש של $107.5-$122 השווה ל 427-376 ש״ח.

      5. תודה רבה על התגובה המהירה והמלאה, ועל המידע הנוסף שציינת

      6. היי אני מאד נהנה לקרוא את הבלוג. תודה.

        לגבי IB, אם החשבון בנק של IB נמצא בחול. איך ניתן להעביר אליו שקלים?
        מבדיקה מול הבנק שלי, בכלל לא ניתן להגדיר את העברה בשקלים לחול דרך האתר שלהם ומבדיקה במקום אחר רשום שאם ההעברה היא לא במטבע המקומי של הבנק המקבל, הבנק יבצע המרה למטבע המקומי.

        יכול להיות שהבעיה היא שפתחתי חשבון עם base currency USD ובעצם אם החשבון מוגדר בשקלים יהיו לי עוד אפשרויות להעברה?

      7. תגובה לתומר:
        העברה בשקלים מבוצעת לחשבון של סיטי בנק בתל אביב. העברה רגילה. הכסף מופיע בחשבון תוך יום עד יומיים מנסיוני. מאוד פשוט ונוח. לדעתי אין קשר לבסיס המטבע בו אתה מנהל את החשבון שלך. אני פשוט מגדיר בחשבון שצפויה העברה בש״ח לפני ביצוע העברה, ומציין את סכום העברה בש״ח.
        בהעברת דולרים ההעברה מבוצעת לחשבון בארה״ב ואז יש לה עלויות גדולות יותר.
        את ההמרה לדולרים כדאי לעשות דרך IB. ממירים בשער רציף והעמלה קטנה ביותר.

      8. תודה רבה אודי!
        הרבה יותר הגיוני.
        הסיבה שציינתי את בסיס המטבע היא שיש לי רק אפשרות של USD כשאני מגדיר צפי להעברה. יכול להיות שזה מכיוון שזו העברה ראשונה? בכל מקרה אם אין תשובה לזה נראה לי שזו כבר שאלה לתמיכה שלהם.. שוב תודה

      9. אודי שוב תודה. גם הבעיה השנייה נפתרה. כנראה עניין של הדפדפן/אתר או שבגלל שביטלתי צפי להעברה ב-USD שהיה פתוח, אבל אחרי כניסה מחודשת מופיעה לי עכשיו האופציה לבחור currency אז אין בעיה לבחור גם שקלים.

  2. שלום,
    האם האסטרטגיה שאתה מציג עבור התיק הנזיל תופסת גם למטרה אחרת מעצמאות כלכלית שהיא לטווח קצר יותר של השקעה ? נגיד עבור רכישת דירה ראשונה אצל זוגות צעירים שמתכוון להשקיע לטווח של 2-4 שנים (כי גם ציינת איפשהו שלהשקיע באופן פסיבי במדדים זה טוב בהשקעה לטווח ארוך)

    1. היי דור, השקעה במדדים פאסיביים היא לא רק פתרון עבור עצמאות כלכלית. זו אלטרנטיבה להשקעה אקטיבית בגופי ההשקעות.
      לכן השאלה שלך על השקעה לטווח זמנים קצר היא לא ספציפית עבור השקעה במדדים, אלא פשוט כללית להשקעה בשוק ההון.

      כעיקרון לטווח שנים קצר של 2-4 שנים שבו חייבים את הכסף, אישית לא הייתי שם אותו בשוק ההון. הסיכון גבוה מדי לטעמי.
      כן ישנן אופציות להשקעות עם תנודתיות נמוכה כמו קרנות האג"ח MINT או NEAR, אבל אם צריכים את הכסף הזה קשה לי לראות השקעה בשוק ההון כהגיונית.
      אם תגיד לי שאתה רוצה את הכסף בעוד 2-4 שנים, אבל אם בדיוק תהיה מפולת כשתצטרך אותו אין בעיה ופשוט תמתין עוד כמה שנים, זה משהו אחר.
      אבל אם אתה זקוק לו, אני אישית לא הייתי נכנס לשוק ההון. פאסיבית או אקטיבית.

      כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי. מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לך.
      אני מתכנן לכתוב כתבה על ניהול סיכונים בשוק ההון, מקווה שהיא תיתן לך כלים ומענה מעמיק יותר לשאלה שלך.
      ממש איך לשבת ולבדוק מה השווקים עשו בעבר, כמה מפולות היו, בכמה הכסף ירד, כמה זמן לקח לשוק להתאושש וכו'.
      אגב, הנה כתבה נחמדה דווקא בוואלה finance על הנושא. מה שיותר מעניין בכתבה זו הדיאגרמה שמראה את הסיכון לתשואה שלילית כתלות במספר שנות ההשקעה. עוזר להבין את הסיפור.
      כמובן שכל זה מבוסס על תשואות העבר והן אינן אומרות כלום לגביי העתיד, אבל נכון להיום זה הכלי הכי טוב שיש לנו.

      מה כן אפשר לעשות?
      ישנם חסכונות בבנקים שיכולים לתת תשואות לא רעות בכלל. כן, חסכונות בבנקים. מפתיע.
      10,000₪ על כל חשבון בפפר מעניק 3.15% תשואה לשנה (שלא לדבר על 400 ש"ח על כל הצטרפות של אדם לשם. שזה יותר מכמה שתקבל על חיסכון של 10,000 ש"ח בשנה).
      עבור סכומים גבוהים יותר, כי אתה חוסך לדירה, יש גם את חיסכון תפוז של בנק טפחות המעניק תשואות יפות יחסית לחיסכון בבנק שהוא גם נזיל. התשואות בחיסכון זה ניתנות למיקוח! אז לא לקבל את ברירת המחדל.
      אני בטוח שיש עוד אופציות טובות לטווח זמנים כזה קצר.

  3. שלום תכלס,
    החשבון הפטור שלי הוא IRA (קרן השתלמות) ומה שמטריד אותי זה עניין עמלת המינימום בקניית ניירות ערך זרים. אצלי המינימום הוא $10 וזה לפני כל העמלות הנוספות. כביכול התנאים ב IRA נהדרים (קבוצה של 8200, דמי ניהול, עמלות קניה מכירה וכו’) אבל המינימום הזה הוא קאץ’ רציני. רציתי לדעת אם זה הסטנדרט המקובל או שאני מפספס משהו? בקניית ניירות ערך ישראלים אין מינימום והעמלות זניחות.
    תודה ואחלה אתר

  4. היי. כתבת "אז מה בתכלס? בתיק זה נשקיע את כספנו במניות איריות". מניח שהתכוונת לקרנות איריות

  5. שלום אור, ראשית תודה רבה על הבלוג אני קורא אותו יום יום מאז שגיליתי ומנסה להשכיל ככל שניתן.
    יש לי כמה שאלות שהייתי שמח אם תוכל לענות לי עליהן:

    1. גליתי שיש לי קרן השתלמות קטנה מלפני כמה שנים בסכום של 4000 שקלים עם דמי ניהול של צבירה של 1.50%. המסלול הוא 100% מסלול כללי. הקופה נמצאת בסטטוס לא פעילה
    רציתי לשאול האם אני יכול להמשיך להפקיד בצורה עצמאית לקרן? (בגלל הטבות המס).
    מה הכוונה בקופה לא פעילה? הרי היא כן פעילה ויש לי תשואה שלילית של 1.65% מתחילת השנה.
    לפי הבנתי, כדאי להעביר אותה למסלול מנייתי? (אני עדיין לא בקיא באיזה מניות זה לא השלב, אבל המסלול הבטוח יהיה מחקי מדד).
    2. שמדובר על דחיית מס, האם זה מס שנאגר לנקודה בה אתה פודה את הקרן? או שהמס נגבה באחוזים מ X הכסף הנתון בקרן בעת המשיכה?

    ניסיתי לקרוא כמה פעמים ועדיין אני קצת מבולבל מהנושא
    2.

  6. היי תכלס,

    אחלה בלוג ואחלה מידע, שאפו!

    שאלתי אלייך בנוגע לכתבה: שקופים ונהנים – התיק הנזיל – יש לך שם משימה פתוחה בנוגע לקרן ההשתלמות של אישתך, האם כבר העברת אותה למחקה סנופי או שאתה עדיין מחכה? אם לא, האם תוכל לשתף בסיבה?

    עשיתי סדר בקרנות שלי ושל אישתי וחלקם עדיין במסלול כללי( כ60% מסך הסכום). התכוונתי להעביר הכל למניות ואז בא משבר הקורונה. כעיקרון, אני צופה לפחות 15 שנה שלא אצטרך את הקרנות, אבל עדיין קצת משתהה בנושא, פוחד להעביר עכשיו, בלי לדעת מה יבוא בעתיד הקרוב מאוד. חשבתי לחכות מעט לראות אם ירד שוב ואז להעביר. האם החששות שלי מיותרות? (או שמדובר פה בניסיון לתזמן את השוק 😉 )

    ועוד דבר שלא כלכך הבנתי שם, ההשקעה שלך בVWRA בגובה 14.22% נמצאת בפילוח מניות “פטור” – למיטב הבנתי מדובר בהשקעה לא פטורה? מה אני מפספס?

    תודה מראש 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button