קופסת הפתעה ושמה פנסיה

קופסת הפתעה היא קופסה שאנו לא יודעים מה נמצא בתוכה.
במצב אידיאלי, מה שנמצא בתוכה עובד כמו שצריך.
הבעיה מתחילה כשהמצב בתוך הקופסה אינו אידיאלי עבורנו, אך אנו לא רואים זאת ולכן לא עושים כלום בנידון.
עבור רוב האוכלוסיה, פנסיה היא קופסת הפתעה שכזו. חוסר היכולת שלנו להבין מה הולך בתוכה פוגע בנו ובעתיד שלנו.

אנו אוהבים הפתעות, אבל לא עם הפנסיה שלנו.
מטרת כתבה זו היא להפוך את הקופסה לצפויה וללא הפתעות מיותרות.
בואו נתחיל.

לפני הכל, למה פנסיה היא דבר כל כך חשוב?

פנסיה מהווה נדבך חשוב מסך החיסכון שלנו לעבר עצמאות כלכלית.
במדינת ישראל קיים חוק פנסיה חובה המחייב הפרשה לחיסכון הפנסיוני, כבר נבין מה זה בדיוק אומר.
עבור שכירים, מחייב החוק סכום חיסכון המהווה 18.5%-20.83% משכר הברוטו החודשי.
עבור עצמאיים מדובר על הפרשה בשני חלקים שונים:
חלק ראשון – עד למחצית מהשכר הממוצע במשק יחויב בהפרשה של 4.45% לפנסיה.
חלק שני – מעל למחצית מהשכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק יחויב בהפרשה של 12.55% לפנסיה.

מדובר על סכומים משמעותיים מאוד מהחיסכון הכולל שלנו, אין לנו ברירה ואנו חייבים להבין מה בתכלס קורה שם ומה עלינו לעשות כדי לדאוג לעתידנו.

אל תתבלבלו! אתם משלמים על כך. ביוקר.

בתכלס, מה זו פנסיה?

תכירו את קופסת ההפתעות שלנו.
לאט לאט נתחיל להבין מה נמצא בתוכה, ונגלה כל חלק בה ומה משמעותו עבורנו.
דגש חשוב הוא שכל חלק בפנסיה הוא עולם ומלואו, ולא נצלול לכל חלק עד תומו בכתבה זו.
לכל חלק נקדיש בהמשך כתבה נפרדת להסביר אותו עד כמה שניתן.
בכתבה זו נסביר מה מטרתו של כל חלק, וניתן כמה דגשים לגביו.

המטרה הראשית

מטרתה הראשית של הפנסיה היא לדאוג שיהיה לנו כסף לכלכל את עצמנו ומשפחתנו גם לאחר שנפסיק לעבוד.
אז כמו שכבר הבנתם, החלק הראשון והמוכר בפנסיה שלנו הוא אפיק החיסכון.
חלק זה ברור מאליו לרוב האנשים.

חיסכון פנסיוני זה ידוע גם בתור פנסיה צוברת.
אנו עובדים במשך המון שנים, חוסכים כל חודש סכום מסויים מתוך השכר שלנו (מכאן מקור השם צוברת, שכן אנו צוברים עוד כסף כל חודש), בתקווה שנקבל כסף מחיסכון זה ביום שנפסיק לעבוד.

קיים עוד סוג אחר של חיסכון לפנסיה, והוא פנסיה תקציבית.
לא אכנס לזה בכתבה זו, אבל העיקרון הבסיסי הוא שעם השנים אנו צוברים זכויות לקצבה חודשית, ללא תלות בתכלס צבירת כסף לפנסיה שלנו.
כיום, האנשים הזכאים לסוג פנסיה זה (הנחשב מטיב עם החוסך) מצטמצם בהדרגה עד שלא יישארו כאלו וסוג פנסיה זה ייעלם מן העולם.

ההפקדה החודשית לפנסיה מחולקת לשלושה חלקים (שאותם ניתן לראות בתלוש השכר החודשי):

חלוקה זו לשלושה חלקים בהפקדה החודשית לא צריכה להעסיק אתכם יותר מדי.
עבור הקוראים המתקדמים שלנו, יש לא מעט משחקים שניתן לעשות סביב שלושת חלקי החיסכון הללו. אגע בזאת בפוסטים עתידיים.
מי שממש רוצה לחפש באינטרנט, חפשו על פיצול הפקדות תגמולים ופיצויים לשני כלים נפרדים.

מתי אוכל להנות מכל הטוב הזה?

במדינת ישראל גיל הפרישה הרשמי הינו 62 ו-67 לנשים וגברים בהתאמה.
כלומר, החל מגיל זה אנו זכאים באופן רשמי לקבלת קצבת פרישה, אותו סכום חודשי שעמלנו עבורו כל כך קשה.

קיימת אפשרות של תחילת קבלת הקצבה החודשית החל מגיל 60.
ההבדל העיקרי הוא גובה המיסוי שתשלמו על הקצבה החודשית.

רגע, מה?! מיסוי?! גם בפנסיה????
כן. גם בפנסיה.
לא אכנס למיסוי כעת, אך הוא קיים. מופחת, אך קיים.
בהקשר של הנושא שלנו, מי שיתחיל למשוך את הקצבה החודשית בגיל 60, ישלם מס גבוה יותר מאשר מי שיתחיל למשוך את הכספים בגיל הפרישה הרשמי.

בעצם נשים נהנות יותר שנים ממס מופחת עבור קצבתן החודשית לעומת גברים.
עם זאת, נשים עובדת 5 שנים פחות מגברים בגיל הפרישה הרשמי, מה שמשפיע על גובה הקצבה שלהן. ראינו עובדה זו בנתונים בכתבה על יחס התחלופה.

כמה זה עולה לי?

כמו כל דבר טוב, החיסכון אינו מגיע בחינם.
בתי ההשקעות \ חברות הביטוח מעסיקות עובדים רבים על מנת לבחור לנו אסטרטגיית השקעה, לנתח אלפי נתונים כדי להבין במה כדאי להשקיע, יועצי מס על מנת לחסוך לנו את כאב הראש מול רשויות המס בישראל ועוד.
הדברים הללו עולים כסף. את הכסף הזה לוקחות לנו חברות הביטוח בצורת דמי ניהול.
(מישהו אמר השקעה פאסיבית על מנת לצמצם עלויות..? 😉)

דמי הניהול הם אחד האזורים שהמחוקק בארץ שם עליהם הכי הרבה דגש.
המחוקק מנסה להוזיל עבורנו כמה שיותר את דמי הניהול ע"י קביעת רף מקסימלי עבורם, ופתיחת דלתות למעבר קל בין חברות לצורך מיקוח בדמי הניהול.
הדבר הזה אומר שעבורנו המשקיעים יש הרבה יכולת מיקוח ושוק רחב לעבור אליו על מנת לשפר את התנאים שלנו.
לא פעם ולא פעמיים תשמעו את האימרה: "אבל החברה שלנו עושה כבר שנים תשואות יותר טובות משאר החברות המתחרות, אז שווה לשלם לנו יותר דמי ניהול".
תמיד תזכרו, תוצאות העבר לא מעידות על תוצאות העתיד.
אותה חברה גם יכולה להיכנס לכמה שנים לא טובות מבחינתה. האם עדיין ישתלם לכם לשלם דמי ניהול גבוהים יותר?
מכיוון שאין לנו שליטה בתוצאות העתיד של החברה (וגם לה אין), חשוב שנתמקד במה שיש לנו שליטה עליו – הוזלת דמי הניהול.
התמקחות על דמי הניהול יכולה ליצור הבדל אסטרונומי בתוצאה הסופית בגלל אפקט הריבית דריבית.

דמי ניהול מצבירה

משמעותם בעצם, העלות השנתית שלוקחים לנו מכל הסכום בקופה.
דמי ניהול אלו תמיד נגבים במוצרים אלו.
נקודה מעניינת היא שאומנם דמי הניהול מצויינים באחוז שנתי, אבל גבייתם מתבצעת בכל חודש באופן יחסי.

בואו נראה דוגמא (לצורך הדוגמא נתעלם מכך שהקופה גם עושה תשואה על ההשקעות שבה):
יש לי 100,000 ש"ח בקופה (לא משנה הסוג שלה) עם דמי ניהול מצבירה של 1% שנתי (זה אגב המון! פשוט נוח להדגים על מספר כזה).
כלומר, בסוף חודש ינואר נחוייב על סכום של 100,000 * (12 / 1%) = 83.33 ש"ח.

דמי ניהול מהפקדה \ פרמיה

משמעותם בעצם, העלות פר הפקדה שלוקחים לנו כשאנו מכניסים כסף חדש לקופה.
פרמיה זו בסה"כ מילה נרדפת למילה הפקדה. אין לה שום משמעות אחרת.

דמי ניהול אלו לא תמיד נגבים במוצרים אלו.
כך לדוגמא בקרנות השתלמות וקופות גמל הסטנדרט בשוק, נכון ל2019, הוא שדמי הניהול מההפקדה הם 0%.

בואו נראה דוגמא:
אני מבצע הפקדה חודשית לקופה על סך 1,000 ש"ח.
דמי הניהול שלי מההפקדה הינם 2%.
המשמעות היא שעל כל הפקדה שאני מבצע, נכנסים לקופה רק 980 ש"ח, שכן 20 ש"ח הולכים ישירות לחברה המנהלת את הקופה כדמי ההפקדה שלי.

מה חשוב יותר? דמי הניהול מהצבירה או ההפקדה?

הרבה פעמים יש דילמה מה עדיף, דמי ניהול גבוהים יותר מצבירה או מההפקדה?
התשובה היא שתלוי.
מי שעוד אין לו המון כסף בקופה והוא בשלב צבירת ההון, כנראה שיותר ישפיעו דמי הניהול מההפקדה מאשר הצבירה.
עם השנים המצב הזה עתיד להתהפך עד שדמי הניהול מהצבירה יעלו בהשפעתם מדמי הניהול מההפקדה.

ביטוח חיים \ שאירים

אמרנו שהפנסיה היא דבר מאוד חשוב עבורנו ועבור משפחתנו.
אם זה כל כך חשוב, למה אנשים נמנעים מזה?
נשים רגע בצד את הנושא של הימנעות מהנושא הכלכלי (למרות היותו סיבה מרכזית לשאלה זו).
אחת הסיבות המרכזיות בעיניי, היא חוסר הבנה בסיסי שכשמדברים על "לדאוג לעצמנו לפנסיה" לא מדובר רק על חיסכון.אולי לא ידעתם זאת, אבל כשאתם משתמשים במוצר כמו קרן פנסיה \ ביטוח מנהלים, אתם בעצם גם משלמים על ביטוח חיים (בקרנות הפנסיה ביטוח זה נקרא ביטוח שאירים).

מטרתו הראשית של ביטוח זה היא לדאוג שליקירינו יהיה כסף במקרה של פטירתנו בטרם עת.
להרבה אנשים לא נוח לדבר על הנושא ולכן מזניחים אותו.
חשוב לדעת להתעסק גם במצבים הלא יפים של החיים על מנת לדאוג לעתיד יקירינו.

לא אכנס כעת להבדלים בין המוצרים השונים (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל), באילו מוצרים הדבר הזה לא מתקיים או אפילו כמה זה עולה לנו.
מדובר בעולם ומלואו המצדיק פוסט נפרד בהמשך.

ביטוח אובדן כושר עבודה (אכ"ע)

עד כה ראינו 2 חלקים מתוך 3 בקופסת ההפתעה שלנו:

בואו נכיר את הביטוח הנוסף שקיים לנו בתיק הפנסיוני – אובדן כושר עבודה (אכ"ע).
מטרתו של ביטוח אכ"ע, היא לדאוג לנו במצב שאנו לא מסוגלים לעבוד יותר במקצוע שלנו בעקבות מחלה \ תאונה.
במילים אחרות, ביטוח זה ייכנס לפעולה כאשר איבדנו את כושר העבודה שלנו.

ביטוח זה דואג לנו בשני מישורים:

כמו ביטוח החיים, על מנת להנות מביטוח זה, אנו משלמים עלות חודשית מתוך הכספים שאנו חוסכים.

הנה כמה שאלות שבטח עולות לכם:
כמה בדיוק זה עולה לנו? מי קובע אם אני יכול לעבוד או לא? מה הכוונה "יכול לעבוד במקצוע שלי"? ומה אם אני מאלף אריות אסייתים לבקנים?
גם כאן, מדובר בעולם ומלואו המצדיק פוסט נפרד בהמשך, ולכן לא אכנס לכל הפרטים על ביטוח זה כעת.

אז מה בתכלס?

ראינו שכשמדברים על הפנסיה \ התיק הפנסיוני, אנחנו בעצם מדברים על לדאוג לעצמנו בשלושה מישורים:

בתכלס, הרעיון של מימוש שלושת הגורמים הללו מגיע בשלל צורות וצבעים.
ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח חיים פרטי, ביטוח אובדן כושר עבודה פרטי וכו'.
בפוסטים הבאים בנושא, נצלול לכל אחד מכלים אלו ונסביר כיצד באמצעותם משיגים את שלושת המרכיבים של הפנסיה.
אנו גם נגלה שלא כל השלושה הינם מרכיבי חובה, ולנו נשמרת הזכות להחליט אם, כמה ולמה נרצה בהם.
אם רווק ללא ילדים אינו מעוניין לשלם ביטוח חיים, יש לו אופציה לעשות זאת.

דבר אחד בטוח, החיסכון הוא חובה.

עכשיו כשאתם רואים קופסה ברורה וללא הפתעות, יש לכם ידע בסיסי על מנת להתחיל ללמוד ולקבל החלטות המשפיעות לכם, ולהסובבים אתכם, על החיים.
זו אחריותכם ואף אחד לא יעשה זאת עבורכם.

תכלס.