קרנות איריות ומיסוי דיבידנדים – חלק ג'

בסדרת הכתבות על מיסוי דיבידנדים, למדנו על ההבדלים בין קרן מחלקת וצוברת, מתי קרנות איריות עדיפות על קרנות אמריקאיות, על מה אנחנו משלמים ולמי.
עד כה התמקדנו בתיק הממוסה, בחלק זה נעסוק בתיק הפטור וכיצד ההטבות בו משפיעות על ההחלטה בין קרנות איריות וקרנות אמריקאיות.
מה שתשמחו לשמוע – מבין הכתבות עד כה חלק זה יהיה הכי פשוט להבנה.

איפה אנחנו בסדרת הכתבות?

להזכירכם, זהו חלק ג' מתוך סדרת כתבות אשר תכסה לנו את הנושאים הבאים:

בחלקים א'-ד' אשווה בין קרנות איריות וקרנות אמריקאיות, כאשר חלק ה' ישלים לנו את התמונה עבור כל מי שרוצה מטעמי נוחות (על חשבון תשואה) לרכוש קרנות ישראליות באמצעות ברוקר בארץ באמצעות שקלים.

מה למדנו עד כה על קרנות איריות ומיסוי דיבידנדים?

בקצרה, זה מה שלמדנו עד כה בחלקים הקודמים:

לאורך סדרת הכתבות מטרתנו תהיה למלא את טבלת ההחלטות שהכרנו בכתבות הקודמות. נכון לעכשיו הטבלה נראית כך:

תן לי רגע את השורה התחתונה

במה נתמקד?

השאלה המתבקשת להתמקד בה היא נושא כפל המס שהיווה מכשול עבור קרנות איריות בתיק הממוסה. האם הוא מהווה מכשול גם בתיק הפטור?

האינסטינקט הראשוני של רבים יהיה: "אהה זה התיק הפטור, יש פטור ממס רווחי הון ולכן הבעיה נפתרה ואין ספק שקרן אירית תמיד עדיפה על קרן אמריקאית בתיק הפטור."
אז קודם כל, זו לא כזו חוכמה בהתחשב בזה שרשמתי לכם מקודם את השורה התחתונה 😉
אני רוצה להזכיר לכולם, כי התיק הפטור משמעותו שקיימת הטבת דחיית מס על הכספים אבל לא בהכרח קיימת גם הטבת פטור ממס רווחי הון.

ובכל זאת, רשמתי כי בתיק הפטור לרוב קרן אירית עדיפה על פניי קרן אמריקאית.
בשביל להבין זאת לעומק, נתמקד בשתי אופציות שונות וכך נבין עד הסוף מדוע התשובה לשתיהן זהה:

באתי לעזרת חבר

בואו נחזור לבקר את חברותינו הטובות VT (האמריקאית) ו-VWRA (האירית) על מנת להשוואות את העלויות הסופיות של הקרנות בתיק הפטור.
להלן תזכורת למספר נתונים חשובים לצורך הבנת המשך הכתבה שנלקחו מחלקים א' ו-ב' (מי שלא זוכר בדיוק מדוע אלו הנתונים, אני חוזר ואומר כי יש לקרוא שוב את חלק א' ואת חלק ב' לצורך הבנה מלאה של חלק זה):

רמז להמשך, השורה המודגשת תהיה השורה הקריטית להבנה בתיק הפטור ולמה הקרן האירית תהיה עדיפה על פניי האמריקאית. תזכרו את השורה הזו להמשך הכתבה.

מה שאני בעצם אומר לכם, זה שלמרות דמי הניהול הנמוכים יותר של הקרן VT – הקרן VWRA תשתלם יותר בתיק הפטור כבר מהשקל הראשון והחל מהדקה הראשונה של השקעתנו.
זהו בעצם מצב שונה מהתיק הממוסה ששם היינו צריכים לחכות 20-30 שנה על מנת שהקרן VWRA תשתלם לעומת הקרן VT.

אז יאללה, בואו נקפוץ לתכלס!

אופציה א' – כספים בקרן השתלמות עד התקרה ו\או קופת גמל

כספים בקרן השתלמות עד התקרה ו\או קופת גמל פטורים ממס רווחי הון בעת המכירה (עבור קופת גמל יהיה מס שולי, אבל זהו מס אחר).
זוכרים את השורה מודגשת בטבלה למעלה?
אז בשורה זו הפעם גם הקרן האירית תהיה ללא שינוי וסך מיסוי הדיבידנדים יהיה 14%.
בעצם התבטל לנו נושא המיסוי הכפול שגרם לנחיתות (של 20-30 שנה) של הקרן האירית הצוברת למול מקבילתה האמריקאית.
בשורה התחתונה העלות הכוללת של הדיבידנדים ודמי הניהול בקרן השתלמות עד התקרה תהיה:

למה רוב ולא כל הקרנות האיריות?
כי אם היינו עושים את אותו החישוב על הקרן IMID היינו מגלים כי העלות הכוללת שלה היא 0.68%, בגלל דמי הניהול הגבוהים שלה (0.4%).

חדי העין בוודאי שמו לב שבשורה המודגשת ציינתי כי גם לקרן האמריקאית יש פטור ממס רווחי הון. אני מניח שחלקכם הרימו גבה שרומזת משהו סגנון של: "מה זה מעניין אותי בכלל? אין בכלל מיסוי רווחי הון על הדיבידנדים של האמריקאיות.. בזבוז של שורת קריאה".
מבטיח לכם שבאופציה ב' תבינו למה זה קריטי.

אופציה ב' – כספים בקרן השתלמות מעל התקרה

ברוכים הבאים לחלק המעניין שלנו להיום!
בחלק זה של התיק הפטור אין פטור ממס רווחי הון, מדובר רק בקיום הטבת דחיית מס.
כמו שאנחנו יודעים, דחיית מס משמעותה שגם אם מכרתי את הקרנות לא יתרחש אירוע מס עד רגע משיכת הכספים בפועל.
אז אם אנחנו מדברים רק על הטבת דחיית מס, האם זה בכלל שונה מאשר החזקת הקרנות, ללא מכירתן, למשך 20-30 שנה בתיק הממוסה?
הרי בתכלס התוצאה זהה – לא היו אירועי מס במשך כל התקופה הזו.

התשובה היא שאין הבדל.
ובכל זאת, אני עדיין טוען כי קרנות איריות בתיק הפטור עדיפות על מקבילתן האמריקאיות כבר מהשקל הראשון ומהדקה הראשונה.
ברור לנו כי חייב להיות לכך הסבר, ושיש עוד משהו חשוב ללמוד כאן.
ההסבר טמון באיך רשויות המס בישראל מתייחסות לתיק הפטור שלנו, בואו נבין זאת לעומק.

רשויות המס בישראל והתיק הפטור

הטבת דחיית מס, כלומר אי קיום אירועי מס לא משנה מה קורה בתוך התיק, מזכיר לנו משהו שכבר למדנו בעבר.
זה בעצם מאוד דומה לקרן צוברת.
בקרן צוברת הדיבידנדים נצברים בתוך הקופה, לא מקיימים אירוע מס ובעצם לא משנה לרשויות המס מה קורה בתוך הקרן עד הרגע של משיכת הכספים ממנה.

ולכן, רשויות המס בישראל מסתכלות על התיק הפטור (בעל הטבת דחיית המס) ממש כמו…….🥁🥁🥁
קרן צוברת אחת גדולה!

מה זה בתכלס אומר?

בחלק ב' ראינו כי היתרון של הקרנות האיריות הצוברות, הוא שרשויות המס בארץ נכנסות לתמונה רק כאשר נרצה למשוך את הכספים (מה שמחזק את אפקט הריבית דריבית שלנו בקרן).
עד נקודה זו, לא מעניין את רשויות המס מה הולך בתוך הקרן עצמה והעובדה שהתקבלו בה דיבידנדים.
בשניה שנמשוך את הכספים מהקרן, רשויות המס יתעוררו וידרשו את מס רווחי ההון, כאשר לא מעניין אותם אם כבר שילמנו בעבר מס דיבידנד על כספים אלו (כפל המס הידוע).
הכוונה ב"לא מעניין" היא שמבחינת רשויות המס, הדיבידנדים פשוט נחשבים כרווחי הקרן הצוברת ואין לרשויות המס דרך להבדיל בין כספים שכבר שילמנו עליהם מס דיבידנד בעבר (למדינות שונות בעולם), לבין רווחים רגילים של הקרן.

אותו הדבר קורה בתיק הפטור מבחינת רשויות המס בארץ. התיק הפטור הוא קרן צוברת אחת גדולה.
שילמנו כבר מס דיבידנד על הדיבידנדים בקרן האירית שקנינו? לא נורא, תשלמו שוב.
כמו שראינו, עבור הקרן VWRA זה יוצא מיסוי דיבידנדים של 35.5%.

הנקודה החשובה להבין בכתבה זו, היא שבתיק הפטור אותו הדבר קורה גם עבור הקרן האמריקאית.
שילמנו כבר 28.75% מס דיבידנד על הקרן VT?
בניגוד לתיק הממוסה, ששם המיסוי היה נעצר כאן, מכיוון שהתיק הפטור הוא קרן צוברת אחת גדולה – יהיה כאן עוד מיסוי רווחי הון ביום שנרצה למשוך את הכספים.
כלומר על הדיבידנדים בקרן האמריקאית VT נשלם סה"כ 46.56% מס!
בואו נראה את הטבלה שלנו שתסגור לנו את הפינה:

זוכרים שבאופציה א' ציינתי בשורה המודגשת כי גם לקרן האמריקאית יש פטור ממס רווחי הון?
אז כמו שאתם מבינים עכשיו, בתיק הפטור בהחלט יש משמעות לנושא פטור רווחי ההון גם על הדיבידנדים של הקרן האמריקאית.
אני מקווה שהבנתם עכשיו שאין מילים שסתם רשומות בכתבה, במיוחד לא בתוך טבלאות 😜

זו הסיבה האמיתית שבתיק הפטור (רוב) הקרנות האיריות עדיפות על קרנות אמריקאיות.
פשוט כי דינן של קרנות אמריקאיות הוא כדינן של קרנות איריות – לקיחת מס רווחי הון בנוסף למס דיבידנד ששילמנו כבר בעבר.
זוכרים שבחלק א' אמרתי לכם שחשוב להבין את ההבדל בין מס דיבידנד למס רווחי הון? זו בדיוק הסיבה.

לסיכום

וכמובן הנקודה שכבר אמרנו בהתחלה:

בכך המשכנו למלא את הטבלה שלנו וכמעט סיימנו למלא את הטור עבור התיק הפטור. כמו תמיד, זיכרו כי נתונים אלו מתבססים על חוקי המס הקיימים היום:

בכתבה הבאה בסדרה נעבור לדבר על קרנות סל אג"חיות, ולאחר מכן נעבור לדבר על הקרנות הישראליות (שקיבלו מקום מפוקפק בסוף סדרת הכתבות מכיוון שהן לא משתלמות כמו מקבילותיהן האיריות והאמריקאיות).

מילה על בלאקרוק בישראל

הנושא הזה אינו רלוונטי למיסוי דיבידנדים, ולא התכוונתי להיכנס בכלל לנושא הקרנות האיריות של בלאקרוק בישראל.
אבל אתם בשלכם והביקוש מכם הקוראים דורש לפחות התייחסות קטנה לנושא 😃 בהמשך אכתוב כתבה ייעודית רק על זה וכיצד קרנות אלו עובדות.

בלאקרוק היא חברת ניהול השקעות אמריקאיות מהגדולות בעולם (אם לא הגדולה ביותר) ובעלת מותג הקרנות העולמי iShares.
חלק מהקרנות האיריות הפופולריות ביותר הן בבעלות iShares.

אז מה כל כך מיוחד בהם?
ביולי 2019 פורסם בארץ כי בלאקרוק נכנסים לארץ!
בתכלס, זה אומר שבלאקרוק יאפשרו לסחור בקרנות האיריות שלהן בבורסה הישראלית בשקלים.
אלו קרנות איריות לכל דבר. לא קרנות ישראליות, לא קרנות של אלטשולר שחם (שמהווים את "עושה השוק" של הקרנות. חלק מהמנגנון הפעולה של קרנות סל ETF, לא ניכנס לזה בכתבה זו).
מה שנקרא בעצם קרנות דואליות – נסחרות בכמה בורסות בעולם, אך עדיין מדובר באותה הקרן בדיוק.
כל מה שרשמתי על קרנות איריות תקף גם לקרנות אלו (הרי הן איריות).

צורת הפעולה הזו היא רק דרך נוספת להנגיש את המסחר בקרנות לעוד קהלים בעולם ביתר קלות.
זה חוסך המרת מט"ח, ניתן להשתמש במערכת המסחר המוכרת להרבה אנשים למסחר בארץ וזה פשוט נגיש יותר.

מה בכל זאת פחות טוב בסיפור הזה?
היצע הקרנות בארץ אינו מלא והרבה קרנות אינן נסחרות כאן.
לכן על מנת להגיע לפיזור גבוה יותר, נדרש לרכוש שילוב של קרנות ואין קרן אחת מפוזרת באופן רחב ובזול (יש אחת ב0.6%, לא תודה).
יש אפשרות להגיע לפיזור גבוה מאוד (S&P 500, אירופה, מדינות מתפתחות וכו'), אך כמו שציינתי זה יעשה בפחות פשטות וידרוש רכישה של מספר קרנות.

מה עדיף?
כל אחד עם מה שנוח לו. מישהו רוצה להשקיע רק ב-S&P 500? אחלה, יש לבלאקרוק בדיוק את הקרן הזו פה בארץ – לכו על זה!
סבבה לכם לקנות 3-4 קרנות בשביל פיזור גבוה כי נוח לכם יותר ללא המרות מט"ח? יאללה עופו על זה!

כתבה מלאה על הנושא תגיע בהמשך, אז בינתיים תשאלו בתגובות על מיסוי דיבידנדים ולא על בלאקרוק 😉

תכלס.